בשלושים ותשע מילים אפשר להגיד הכל על אהבה, ליתר דיוק – על דעיכתה. סוד הצמצום. אולי יש אהבה, אבל בגדול – שכחנו מה הלב ידע. זה לא רק הזמן אלא סודות העבר שהצטברו בתוך סדקים. שיר שני שאני שומע מהפרויקט של המוסיקאי והמפיק אלון פרימן. הראשון "יש בה" עורר ריגושים בזכות פשטותו היפה, מוסיקה ראשונית, חפה מאופנתיות, משרטטת קווי מתאר מלודיים קסומים. והנה – המשכו של הקסם הזה בשירתו חפת המניירות, הפשוטה והחמה של גורי אלפי,
שיר קצר שמייצר במנגינתו ובמקצבו מתח דק, מהלך הרמוני שטוען באווירה חלומית-שמיימית, עיבוד פונקציונאלי אפקטיבי, שירה מאופקת שמחזירה ליופי ראשוני, גם אם אינה של זמר ש – The Voice הייתה נפרדת ממנו כנראה כבר בשלב הכסאות המסתובבים. אני, מכל מקום, מסתובב לאלון פרימן ולגורי אלפי.
אולי היום יש בינינו אהבה
מזמן שכחנו מה שאז הלב ידע
עוד מעט עוד מילה
מישהו ודאי יודע
יש סימן יש עוד זמן
בך אני נוגע
בתוך סדקים הצטברו סודות עבר
זה מהדהד בי
כי יש סוף לכל מחר