עיון ביקורת
לרכישה >>

לילה של כוכבים, שירי הילדים מאת שלום חנוך (עבודה עברית, הליקון, מרץ 2012)

שירי ילדים

כששלום חנוך כתב את ״לילה״ – הוא חשב "שיר ילדים"? האם מירי מסיקה בגרסתה המתרפקת הפכה אותו ל"שיר ילדים"? אבל מי שערכו והפיקו את האוסף החדש הכתירו אותו ״שירי ילדים מאת שלום חנוך״. 
חיפשתי הבהרות בדף שצורף לדיסק: ״האלבום מיועד לצעירים ולצעירים ברוחם״ וגם: ״האלבום הופק כדי לתת ביטוי לצורך ביצירה מוסיקלית איכותית לילדים ומבוגרים כאחד״. וגם: "ביצועים שייטיבו עם אוזנם של הילדים והמשפחה כולה". כאילו הגרסאות עד היום לא "היטיבו"…
קחו את "מכופף הבננות" – מהרפרטואר הנצחי של אריק איינשטיין בעיבוד ובהפקה של יוני בלוך בביצוע יוני בלוך ומאיה בלזיצמן, או את "אבשלום" בעיבוד ובהפקה של רן שם טוב מ"איזבו" בביצוע גידי גוב ורוני אלטר. יופי של גרסאות חדשות, אבל העיבודים המיוחדים אינם מייעדים את השירים דווקא לילדים. העיבוד ל"מדוע הילד צחק בחלום" מאת לאה גולדברג בביצוע יהודה פוליקר בטח אינו מכוון לזאטוט בן שלוש, אבל כ"ילד" – אני חוזר בעונג לגרסת אריק איינשטיין ב"מזל גדי" משנת 1969 בעיבודו של אלכס וייס.
שנפשט? – ״לילה של כוכבים״ הוא אלבום קאברים לשירים יפים מאת שלום חנוך מתקופת היצירה המוקדמת שלו, לחנים רבים שנכתבו למילים של יוצרים שונים – מאיר אריאל בעיקר, לאה גולדברג, אריק איינשטיין, מרים ילן שטקליס. גם מילים שלו (של שלום חנוך) למעשה: הצדעה לקלאסיקה ישראלית, באשר היא. תרצו – נכסי צאן ברזל ששוכנים לתפארת בהיכל התהילה של הזמר העברי. לא ילדים, לא צעירים, לא מבוגרים. ״שיר ילדים״ הוא מינוח לצרכי שיווק לקראת החגים. גם עיצוב העטיפה – בצורת ספר דיסק מאוייר לילדים הוא שיווקי.
צלש"ים: אהבתי את הגרסה של של נינט טייב – ל"נוגה" (מאיר אריאל) בעיבוד של אייל ליאון קצב ובועז וולף, שטוען באנרגיות חדשות. ביצוע של עידון נוגה עם עוצמה. "מכופף הבננות" בעיבוד של יוני בלוך – ביצוע שלו ושל מאיה בלזיצמן – שמעורר את השיר לחיים חדשים. גם את גרסת הרוק ל"האדון הרופא" של אמילי קרפל בעיבוד רענן תומר אדם לנצינגר וניר אוורבוך, צל"ש גם לעיבוד הרוק של רבצ'ה ל"אמא שלי" (אריק איינשטייןשלום חנוך) בביצוע ליבי, לעיבוד הפאנקי אוריינטלי המפתיע של רן שם טוב ל"ברלה צא" (אריק איינשטיין) בביצוע רב השראה של שרונה נסטוביץ', הריענון הסולידי היפה של גידי גוב ורוני אלטר ל"אבשלום", גרסת הפסנתר האינטימית הצרופה של יוני רכטר ל"מאיה".וגם: העיבוד החלומי של רן שם טוב והביצוע המהורהר-מחוספס של אורן לביא ל"בלדה בין הכוכבים"
פדיחה: בוגי בלאגן – לישון לישון (מאיר אריאל) הטרדה אומנותית? לוקחים שיר של שלום חנוך ומאיר אריאל המוכר מאושיק לוי ועושים ממנו צחוק – בלאגן מסטולי בתערובת שיר רחוב, פאנקי, אוריינטאל, גיטרות מלוכלכות, ומבטא בע'. השמרן יגיד: אנסו לשלום ולאושיק את השיר. רצחו לו את הצורה והתעללו בגוויה. זה אפילו לא פרודיה. אוהבי דאחקות וגימיקים יגידו: וולאק, מדליק חבל"ז. יש מזה יוטיוב. הורדה לסלולר?
שורה תחתונה: "שירי ילדים מאת שלום חנוך" הוא יותר התרפקות על נכסי עבר בעבודים וביצועים חדשים (חלקם משובחים) – מאשר ניסיון לייצר איכות של ממש במסגרת ז'אנר שירי הילדים. הרבה יותר פשוט ונוח לפנות בקאברים לקהל, שסוגד לשירי השירון המוכרים, שהורגל לאחרונה בתוכניות הריאליטי – שמוסיקה ישראלית היא בעיקר גרסאות כיסוי.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *