היא ללא ספק הזוכה ב – The Voice, כשמדובר בקול, בביצועים קוליים. כאן זו הזדמנות ראשונה מבחינתה לשיר שיר מקורי, שנכתב במיוחד לתוכנית. אחרי ששמעתי, הבנתי שקטלין ריטר מתעלה על השיר הבינוני שנתפר למידותיה. חגי סהר ניסה לכתוב על משבר יחסים מנקודת מבטה על מי שהיא מכנה "ילד" – "אתה גונב אוויר לא מחזיר לי משהו בתמורה" (גונב אוויר?) סערת רגשות שיש בה געגועים-בדידות-צעקה-הטפה. השיר, שאמור להיות בלדה מלודרמטית, אכן נפתח מינורי, אבל אז מחליף הילוך לפופ דאנס "אירוויזיוני" סוער שוצף קוצף. ריטר יודעת לפתוח מבערים. היא לוקחת את השיר למקומות של צעקה וזעקה. אני נזכר בגרסתה ל – Je Suis Malade, שהוציאה ממנה ביצוע חיים. כאן – זה פחות, הגם שמדובר בשיר שונה לחלוטין. הזמרת והקצב מגיעים. המילים – פחות, קטלין ריטר כל כך רוצה לתת ביצוע חיים, שהשיר קצת בורח ממנה, ועדיין ביצוע שמעיד שוב, כי יש כאן זמרת גדולה, שה-The Voice רק קיצר לה את הדרך.