הזמן משנה דברים. פעם חשבת שיש מה ששווה לחיות למענו או למות למענו. גלעד כהן כתב לצחי הלוי מ – The Voice, שיר של חשבון נפש שווה לכל נפש, העוסק בזמן החולף והתובנות שעולות מהחוויות שנאספו. במקום להגיע לתשובות, מסתפק הכותב בשאלות, שטומנות קורטוב של סקרנות, גם אם התשובה ברורה מאליה. "יום אחד עוד יהיה לנו טוב" אינו נובע ממצב של "עד היום היה לנו רע" – אלא סוג של שכנוע עצמי וקולקטיבי על רקע סימני השאלה הגדולים. אמירה שאם היא נשמעת אולי תתגשם. חבל שלטקסט שורבבה מסקנה שחוקה-קלישאתית כמו "אז העבר מן הסתם הוא כבר לא מחכה/ והלב כמו חידה מסתתר מתגלה"…  בבחינת פרשנות שחוקה מיותרת בשיר הזה.
המנגינה והעיבוד חפים מטרנד מוסיקלי, כתובים סימטרי פשוט, מזכירים בלדות פולק מהסוג הקלטי, מהסוג, שאולי אינן מפעימות בשמיעה ראשונה, אבל עשויןת מחומרים משמרים.