יש שירים שראוי להפקיעם מביקורת. תקשיבו להמיית השיר. זה מספיק. שחר אבן צור דמיין שר מרחש ליבו של לייב ראזנעטאל, שחי בגטו וילנה ונרצח ככל הנראה במחנה קלוגה. השיר שנכתב ביידיש, לקוח מתוך המחזה "גטו" של יהושוע סובול, שאף תרגמו. הוא נכלל בפרויקט "הקול עוד נשאר", שירי הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ב.
נצחון החיים על המוות? איך תיתכן אופטימיות שכזו תחת אימת השואה? שחר אבן צור: "האופטימיות הזו מדהימה ומצמררת אותי. התפיסה של העולם בוער – נחיה לנצח ונתגבר – מסמלת את הגבורה ואת עוצמת החיים ומרגשת אותי כישראלי שחי כאן כיום". המנגינה, השירה, הקצב (מבטא צעידה נמרצת) העיבוד האלקטרוני, מחברים בין טון היגון והתקווה. בעיה: היידיש. אבל כמו שאמרנו – הפעם נפקיע מביקורת.
נחיה לנצח – עולם בוער
נחיה לנצח – ונתגבר
רוצים לחיות רוצים לזכות
לגבור על מוות ומכות
נחיה לנצח אנחנו פה!
מיר לבן אייביק…
נחיה לנצח – בכל שעה
נחיה לנצח – בכל רעה
רוצים לחיות רוצים לזכות
לגבור על מוות ומכות
נחיה לנצח אנחנו פה!
