מלאכים לזכרו של החייל נועם צברי ז"ל

אורי צדוק

מילים: רות עדני וארי צדוק לחן: אורי צדוק הפקה מוסיקלית: אדם פרי
0/5

נועם, בן הזקונים של אביבה ומשה צברי. נולד בכ"ה באדר ב' תשמ"ט (1.4.1989) בא לאוויר העולם לאחר אחת-עשרה שנות ציפייה ארוכות ובבואו נמלא הבית אור ושמחה. נועם התגייס לצה"ל בשנת 2007 למערך הנ"מ של חיל האוויר כלוחם "ברקן".
בל' בשבט תשס"ח (6.2.2008) נפל בעת מילוי תפקידו. עת חזר מאימון צבאי, התיישב נועם על סלע ובמהלך שיחה עם חבריו התמוטט ונפל. מאמצי הצוות הרפואי להצילו עלו בתוהו, ובדרכו במסוק לבית החולים נפטר. נועם עלה בסערה השמימה בשיא פריחתו, בפתאומיות בלתי נתפסת, בשקט האופייני לו. בן תשע-עשרה היה בנופלו.
על מצבתו נחקקו המילים: "נועם המלאך שלנו סמל לטוהר נתינה וענווה נזכור אותך לנצח בלבנו בגעגוע ואהבה".
אין כמו השירים להעלות את הזיכרון, לגרום לבכי הפנימי לגאות, להגיע עד דמע. זה קורה בכל פעם מחדש. יש משהו בשירים האלה שמנקז לתוכם את תמצית הישראליות – מצד אחד: הביחד הלאומי הזה שמשרה על כולם, אבל גם צליל שמגלם עימו את החשש המתמשך על הילדים שהולכים לצבא, גם את הצער הבלתי נתפס על האובדן שהוא עמוק מנשוא. במעט מאוד מקומות בעולם שרים שירים כאלה שמצליחים לגעת בכל כך הרבה נפשות, בכל כך מעט מילים, באותה שפה. באותו יגון קודר.  

בשמיים עננים שטים/ טיפות של גשם מזכירות דמעות/ מלאכים עולים ויורדים/ אוספים קרני שמש אחרונות
על אבן באמצע שום מקום/ מוקף בחברים/ בחיוך של תום אומר ניצחון/ אמרת שלום
מלאכים/ הם בעצם ילדים/ של השמיים/ כמו הורים מאמצים/ הם שומרים עליו
כולם מדברים בנועם/ כולם מצטערים/ אנשים באים והולכים/ אבן מכוסה בפרחים
מלאכים הם בעצם ילדים

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן