למרות המצב, שני דברים מעודדים: א. הזעקה הדרמטית שיוצאת מדודו טסה אותנטית. ב. יש רוק ים תיכוני אוריינטאלי בארצנו. קחו את השיר הזה. לא צריך יותר.
הטקסט נע בשני מישורים: הציבורי – צריכים להתכונן למבול/ מלחמה. גם ניסיון להציע פיתרון ("להינעל על כוונה… אולי רק מילה קטנה") וגם – "מה יהיה עלי?" הנואשות האפוקליפטית של טסה מגיעה מהשילוב הזה, של הכללי והאישי, בסערת רגשות, בטון נוגה, שיש בו גם חרדה וגם זעקה בהולה לעזרה. השיר נע במסלול קצבי קליט המשרת את הנרטיב בבהירות רבה. העיבוד משדרג, הסלסולים הם חלק מנשמת הרוק המזרחי המופלא של טסה.
עם כל המשתמע מהטקסט – עם כל הדרמה, קרה לי דבר מוזר: במקום להיכנס ללחץ, התענגתי על המוסיקה. אבוי לי: צריך להתכונן למבול, ואני מבלה.

צריך להתכונן למבול/ צריך להערך למלחמה/ אמרתי אמרתי לך אלה לא גשמי ברכה
אנא ממך
צריך לאוורר את הנשמה/ צריך להינעל על כוונה/ אולי רק מילה קטנה/ תהפוך את האדמה
אנא ממך
ומה יהיה עלינו מה יהיה עלי/ הדלת שוב נטרקת שואלת מתי/ ומה יהיה עלינו מה יהיה עלי
צריך להיצמד לקירות/ בשעה הזאת אין כבר מה לראות/ דמדומים הם קשים לך/ הזאב זאב בך
אנא ממך
ומה יהיה עלינו מה יהיה עלי/ הדלת שוב נטרקת שואלת מתי/ ומה יהיה עלינו מה יהיה עלי
הבטן מתהפכת זועקת די