אדם יודע כשקיצו קרב

דוד לביא

לחן : ישי פיציון ודוד לביא מילים: רמי זוסמן ז״ל עיבוד: ישי פיציון, איתמר מאירי ואיתן רז
3/5

מצד אחד הידיעה והמודעות הכל-אנושית שאין לערער עליה על קץ החיים – שהיא מוסכמת. מצד אחר – הידיעה האישית על המוות "מותי לא בא לי לפתע ולא כאחד האדם" וגם ההשלמה האישית ואפילו הנחמה – "היה שלום עולם נחמד קטן מצאתי טוב ממך"
הדיון של רמי זוסמן ז"ל במוות מוצא את דוד לביא טעון רגש גואה. לדבריו, חקר את אחותו של זוסמן לגבי אופיו, כדי לנסות לדייק ביצירת הלחן. זה ממש אינו רלוונטי. לחן מתאימים למלים לא לאישיות של אדם. הפרשנות היא אישית – אבל של המלחין למילים, לא לכותביהם.
לעצם העניין: הלחן והביצוע הפכו את הטקסט למלודרמה, שמטשטשת את הניואנסים. איפוק במקרה זה עדיף על הנופך המלדרמטי-רגשני בומבסטי שהעניק דוד לביא לשיר. לא חייבים לזעוק רגשות. משהו מהאיפוק של הפתיחה היה צריך להישאר לאורכו של השיר. דווקא מיוצר זמר כמו דוד לביא הייתי מצפה, שלא יקח את השיר למקומות של התוכנית ממנה יצא – כוכב נולד, שהפכה את הטון וההבעה הרגשניים למוטו.

אדם יודע כשקיצו קרב. יודע/ ויש לו חשק לצעוק שידע כל העולם/ ויש לו חשק ליבול חרש/ בדממה חשוכה/ העיקר שהיה
פזמון: מותי לא בא לי לפתע ולא כאחד האדם/ ידעתי כי קרב רק לפעמים / כשהייתי לבד
אגש, אהיה שייך להם, השניים./ עומדים מחכים, בין המון אנשים/ ורק הצעד הראשון יהיה מלווה במדקרת הכאב.
פזמון:היה שלום עולם נחמד קטן,/ מצאתי טוב ממך./ פה שקט, פה פוגשים מכרים./ פה נמצאים בלי לחיות ולהרגיש/ סליחה לכולם. תודה ולהתראות.
פזמון:מותי לא בא לי לפתע ולא כאחד האדם,/ ידעתי כי קרב רק לפעמים בהכנעה. שלום.

* רמי זוסמן ז"ל נולד וגדל בחדרה. התגייס לחטיבת גולני, שבה הפך למפקד טירונים. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נשלח רמי עם טירוניו לבצע תפקידי סבלות ושירותים בבסיס עורפי. לאחר יומיים עזב רמי את הטירונים כדי להצטרף לחבריו הלוחמים בחטיבה, שפעלו ברמת הגולן. כמה חודשים לאחר תום המלחמה, שבה איבד ארבעה מחבריו למחזור הלימודים בבית הספר התיכון בחדרה, נפל רמי, לאחר שהמוצב תל ענתר, שבו שימש כסגן מפקד פלוגה ספג הפצצה של כוחות סוריים. רמי כתב את השיר "אדם יודע" שמבצע דוד לביא, בעקבות שירו של המשורר יוסף שריג שכתב כמה חודשים מוקדם יותר את השיר "מותי בא לי פתע".

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. בד"כ אני קוראת את הביקורות שלך בעיון ומסכימה עם רובן, הפעם לצערי, ממש לא
    דוד לביא הצעיר לקח שיר קשה, מאוד והפך אותו ליצירת מופת מרגשת שלא משאירה עין אחת יבשה.
    חבל, ציפיתי ממך ליותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות