תביטו בצילום העטיפה. הוא חולה או משהו? תקשיבו לצלילים: ממש סימביוזה. עברי לידר – אחרי שהרקיד ברחבות עם TYP, כותב שיר עצוב, שיוצא מהאולפן הלונדוני של יועד נבו. שיר אהבה, שיר על אהבה, שיר בגין אהבה, שיר געגועים לאהבה. שיר על החמצה עטוף במלנכוליות מזככת. מושר בטון אפוף עננת קדרות שמטפס לדרמטי.
תרצו – חוזרים איתו הביתה ל"זכיתי לאהוב", שיר פסנתר, אווירה החדר הקטן האפרורי, מלודיה חובקת, לאוהבים שמתגעגעים לאהבות אבודות, שהשאירו אובדים ואבודים. את התחושה של החמצתה (של המתחרטת על פספוס אהבה אמיתית) לידר מצליח להעביר בשירה בהירה שמספרת ברגשנות אמיתית את הטראומה של הריק והשיתוק.

מישהו פעם אהב אותי ככה/ לעלות על ספינה לשלושה שבועות/ באמצע הלילה שיכור מרוב אושר/ לקפוץ הוא לא יודע לשחות
מישהו פעם רצה אותי ככה/ אני הייתי יפה והוא די צעיר/ כתבנו מכתב לא היה בזה פחד/ שהכל אפשרי אם מספיק מנסים
מישהו פעם אהב אותי ככה/ לכתוב על היד בצבעים לתמיד/ את ראשי התיבות של שמותינו ביחד / בתוך לב אדמדם עם פרחים
מישהו פעם רצה אותי ככה / לא היה לו אכפת מה אומרים אחרים/ ואפילו שלא התאמנו ביחד/ הוא המשיך לנסות ולכתוב לי שירים
מישהו פעם אהב אותי ככה/ קצת בטירוף וזה היה לי נעים/ מספיק בשביל לא לקום וללכת / כשמרוב אהבה נולדו הקשיים/ מישהו פעם רצה אותי ככה/ לכתוב לי מכתב של 20 עמודים/ לתאר שם הכל על כשנהיה יחד/ בתיאור מדויק עם פרטים
מישהו פעם אהב אותי ככה/ כמו שהיום כבר בקושי רואים/ אבל אני הטיפשה לא רציתי לקחת/ את החיים שהציע שרצה להגשים
מישהו פעם עזב אותי ככה / עלה על מטוס למקומות רחוקים/ ונשארתי ריקה משותקת מפחד / שיהיה לי רק טוב ורגוע בפנים
מישהו פעם אהב אותי ככה/ השמיע לי מוצרט מתקליטים ישנים/ ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן/ כי רציתי לטעום מהכל בחיים
מישהו פעם