Europa

קורטני פיין

פסטיבל מוסיקה בעיר הלבנה אולם הפדרציה נמל ת"א
4.5/5

תביטו בתמונה. קוסם הצליל שלפתע נשאר עם הכלי הענק בפיו ללא אחיזת ידיים. אגב את קורטני פיין אסור לצלם. כלומר שני שירים, ואז מגיע איש אנגלי שמן, ומבקש מכל בעל סמארטפון לחדול. לא שממש הייתה לו עבודה קשה. חמישים איש על כוכב ג'אז שצריך למלא אלף. מהסוג של סולד אאוט ללא שאלה, אבל כמה חובבי ג'אז מהדור החדש מכירים את קורטני פיין?
אגב צילום: פתחתי בצילום כי ממש שווה לצלם את קורטני. הוא מהסוג של הנגן (סקסופונים, בס קלרינט) שלא רק שומעים. הויזואליות פורצת ממנו. אי אפשר לא לצלם את קורטני, אדוני המנג'ר שלו. כנראה, גם הוא (קורטני) יודע את זה והוא מעדיף, אולי בצדק, לא לשמוע קליקים כל ההופעה. אבל זה מושך: כל הקונסטרוקציה הזו על הראש. מראה האפרו המסעיר, העינים הבוטות שמשדרות חיוניות.
גם אני לא ידעתי שהוא כבר פעם חמישית בישראל. אני זוכר פעמיים. הפעם הוא הגיע עם אלבומו החדש Europa. הוא מנגן נדיר על בס קלרינט (כל הערב על הכלי הזה), שופע אנרגיה, חיוניות, מלא בהמצאות "על הרגע". ב-1987 קרה משהו בסצינת הג'אז האגלי. לקורטני פיין Courtney Pine הייתה כבר אז, שנת פריצתו, תוכנית שאפתנית להרחיב את מעגל חובבי הג'אז בארצו. אבל הנחישות הזו, גם המוסיקה המיוחדת שלו, לקחו אותו מעבר לגבולות בריטניה אל אירופה והעולם הגדול. ההופעה בפסטיבל בנמל הציגה תמצית של ג'אזיסט שהופך את המוסיקה להצגה קוסמופוליטית. הבס-קלרינט הוא כוכב ראשי בהצגה, שמראה את האבולוציה של פיין ב-25 השנים האחרונות, מסע מוסיקלי של פורץ דרך שעבר דרך תחנות סגנוניות שונות. Modern Day Jazz Stories מ-1990 הציג, למשל את הניסיון של פיין לחבור להיפ הופ. באלבום האחרון יש עקבות של דראם נ' באס. את הסגנון העכשווי אתם יכולים להגדיר פוסט-פוסט בופ.
הנגינה שלו בבס קלרינט עשירה, חדשנית, לעיתים הולך על סולואים פרועים עד בומבסטיים, שילוב של ג'ון קולטריין ואריק דולפי, אלמנט אקזוטי שממזג נגיעות קלטיות, אפרו קריביות (רגאיי) קלאסיות, ועד ים תיכוניות עם לא מעט אלוזיות מוסיקליות. לבס-קלרינט יש טווח מדהים כשהוא מגיע לידיים (הפה) הנכונים. כמה אוקטבות הוא מסוגל להפיק מהכלי? לפיין יש טכניקת נשיפה (circular breathing) שמאפשרת לו להגיע רחוק, מעין לנהל שיחות עם עצמו, כשהוא נע בין הרגיסטרים, מפיק צלילים שנעים בין סקסופון רך לקולות צרחניים של פילים.
קורטני פיין הוא סוג של חוקר ג'אז שלעולם אינו נח, מחפש ומנסה לפרוץ עוד דרכים חדשות. מבחינה זו, הוא נגן ג'אז מודרני במלוא מובן המילה. פיין מתאר את המוסיקה העכשווית שלו ככרוניקה של מסעותיו מאז החלו ב-1987. מה חבל שההופעה (איתו על הבמה פסנתרנית אנרגתית, קונטרבס, תופים) הייתה קצרה מדי. אני מוכן לקבל לפחות עוד שעה ממנו, אם לא למעלה מזה.

צילום: מרגלית חרסונסקי

קורטני פיין על Europa

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן