תן במזרחית, עלי עוד וכינור. שיר סוטול של רוני סומק, ששחר כהן אימץ לסיטואציה שבה האלכוהול כל כך דומיננטי עד שהוא מפרק אפילו שיר של עבד אל-ואהב, הזמר והמלחין המצרי. השיר הוא סיטואציה של – ממשיכים להתנהל על אותו גראף של תחושה, כאילו שומדבר לא קורה.
עמוס הופמן הכין אווירת העצלתיים בצליל עוד מפותל. הקצב האיטי והטון הזחוח, משדרים את תחושת הסוטול העראקית ששורה על הכל. צלילי המוסיקה הם מרכיב של מצב הרוח. השיר נשאר ברמה אחידה, לא מתפתח לשום דרמה, רק המנגינה מזרימה תחושה של מספר, שלוקח את הסיטואציה לזריקות נוגה באווירת צהרי יום בעיירה הדרומית. הייתה לי בעיה אחת: אהוד בנאי צלצל באזני לכל אורכו של השיר. יכול להיות שמבחינתו של שחר כהן זו מחמאה לא קטנה. נדירים המקרים שמוסיקה מתלבשת ככפפה על מילים, שלא נכתבו להלחנה.
עוד: עמוס הופמן. כינור: ניצן חן-הראל
* לרגל הוצאת האלבום "פה לאחרים" המכיל את השיר הזה. הביקורת התפרסמה במאי 2012.
נמלים שחורות מטפסות בקצות האצבעות,/ צהוב מניקוטין/ טובל בקצה הכוס עלה של נענע./ האלכוהול מפרק את "קלאופטרה" של עבד אל-והאב/ הכל ברור עכשיו/ סולו כינור/ סולו חליל/ סולו עוד/ אנחנו סולו עראק
חצי אישה חצי דג/ מקועקעים לו בזרוע/ קרוב לכף היד./ החברה שלו מאפרת לה פסים שחורים מתחת לעיניים/ פודרה בלחיים/ סולו כינור/ סולו חליל/ סולו עודq אנחנו סולו עראק
3 תגובות
תחושת סוטול עראקית עיראקית על כל השיר.
ידעתי שתאהב את ההגדרה בועז 😎
פשוט שיר גדול, עבד אל ווהב, ערק, חיבור לשורשים