כמעט רוב שירי האהבה הם גם שירים של/על לבבות שבורים. אבל כשנורה ג'ונס שרה על לב שבור – זה לבבה. "בוקר טוב" הפותח מסמן קו אווירה. צליל סינטיסייזר לירי, מיתרים מלנכוליים, קול מלאכי מלחש אבל מאוד מתכוון. אוירה אפרורית. "היא בת 22" קצבי יותר – ממשיך את הקו הזה, רך ומתוק – אבל אינו מסתיר את הסרקזם כשנורה שרה “You can throw away, . every word I say” . צליל גיטרה חשמלית מעצים את הכאב.
כמעט עשר שנים חלפו מאז Come Away With Me, אלבום אווירה שנמכר ב-25 מיליון עותקים. השירים הראשונים בחדש מחזירים ליוצרת הזמרת הנפלאה של אז. אלבום אווירה דאונטמפו. שירים שנכתבו מפרספקטיבה של משבר יחסים.
"You don't have to tell the truth/'Cause if you do, I'll tell it too" – שרה נורה ג'ונה ב – Say Goodbye
קצב איטי, טון נוגה-צנוע, כובש בנימה המהורהרת האותנטית, בסאונד המאפק העוטף. את השראה לעטיפת האלבום לקחה מפוסטרים של סרטים ישנים (הבמאי ראס מייר) שמקשטים את אולפנו של מפיק האלבום בריאן ברטון הידוע גם כדנג'ר מאוז. ג'ונס מאופקת מאוד אפילו כשהיא שרה על תכנון רצח של מאהבת מתחרה ב – Miriam בטון של מועקה. ג'ונס שרה: “I’m gonna smile when I take your life.”

כל האלבום נע על פס אווירה מלנכולי ללא דרמות,  גם כשנורה שרה שורות קשות כמו "Trying to pick up the pace/ Trying to make it so I never see your face again". העיבודים, השירה – אחידים. מכניסים ל-Mood נרטיבי מאוד ממוקד, האווירה ה"איטית" משהו אינה מפחיתה מיופיים של השירים. ב- Little Broken Heart נורה ג'ונס אינה זועקת. היא נזעקת מבפנים. בהבלגה קיים כאב. החריגים מעטים: Happy Pills שיצא כסינגל משדר את הסיפור שלה בעיבוד פופ קצבי עשיר יותר. כזהו גם Out on the Road היותר בלוזי – שיר על עזיבתה. לאורך האלבום ג'ונס לא נשמעת מדי מדופרסת. היא מעדיפה למתן-לרכך הבעת הכאב ובכך באורח פלא מצליחה לשדר את תחושותיה באמינות, במוסיקה שמחלחלת טיפין טיפין.

Happy Pills