הכל נשרף

אלישע בנאי וארבעים השודדים

מילים ולחן: אלשיע בנאי עיבודים: אלישע בנאי ארבעים השודדים ואייל צר
3.5/5

כולם מתלוננים שרע. ומה זה – לא שיר תלונה? בא אלישע, יענו איש "המחאה", ואומר שהרבה יותר קל לכסות את העיניים. ואללה. גם הוא מכסה את העיניים. גם אני. גם השכנה ממול. אבל מה חדש? מה המסר? הטקסט קלוש. פשטני. "הציבור מעדיף להתלונן/ כי הרבה יותר קל להתלונן" ומה עשית אתה בשביל מדינה, יגיד לו שמואל פלאטו שרון. למה הצעקה? רק כדי להגיד שרע. זורקים משפטים, חוזרים עליהם עשרים פעם. אבל איפה היצירה? רוקרים מוותרים על טקסטים. תנו להם לצעוק בקול מאומץ.
הבשורות מגיעות בעיקר מצד העיבוד וההפקה: פראזה מלודית נחמדה, כמה מהלכים שכבר נלמדו בכל בית ספר לרוק, גיטרות מהוקצעות פלוס ניואנס מקהלתי פלוס ניואנס אוריינטאלי בהפקה שמשדרגת וסיום פסיכודלי. יפה, ועדיין מקננת בי תחושה של הפקה יצירתית על חשבון יצירה מקורית? תחשבו על זה.

נדמה שלכלב לא איכפת/ מנסה להרים את הראש / מנסה להרים את הראש
כי יותר קל לכסות את העיניים/ כי יותר קל לכסות את העיניים/ שהכל נשרף, כשהכל נשרף
הציבור מעדיף להתלונן / כי הרבה יותר קל להתבונן / שהכל נשרף, כשהכל נשרף
כי יותר קל לכסות את העיינים/ כי יותר קל לכסות את העיניים/ שהכל נשרף, כשהכל נשרף

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות