באתי בידיים ריקות

יהודית רביץ

מילים ולחן: יהודית רביץ הפקה מוסיקלית: ברי סחרוף
5/5

יהודית רביץ סוגרת מעגל. המוסיקה, הטון אפילו הטקסט מחברים את בקשת הסליחה הזו עם שיר נצחי כמו "סליחות" (לאה גולדברג-עודד לרר) כבר אז, כשהיא שרה אותו בשנות העשרה שלה, דרש בשלות ובגרות בביצוע כמו שדורש השיר הזה. רביץ המשיכה במהלך השנים להבין-להטעין השיר מחדש מזוויות חוויתיות חדשה.
עכשיו ממרום בשלותה ובגרותה, היא שרה תחושות תוגה שמתייחסות למחוזות העבר: סיפור של סגירת חשבון עם אהבה לא ממומשת, כשהמוסיקה הנוגה היא כמעט סימביוזה של מילים, תחושות, צלילים, טון מתגעגע, עיבוד שמוסיף לאווירת הגעגועים והצער, במיוחד צליל החצוצרה הג'אזי, הסיום האינסטרומנטלי הארוך שמבטא התחושה ללא מילים.
בקשת הסליחה קשורה לאותה גאוות עבר שהצליחה להשיל. לחזור למהות חיים ראשונית שממנה יצאה, שהיא אקווילנטית לאכילת חלה מתוקה וגבינה לבנה ישירות מתוך הקופסא. הפשטות הזו היא מהות הבגרות של יוצרת שכבר אינה מחפשת להתחפש למשהו, להתהדר בהפקה סופר מודרנית, אלא לשיר כמה-שיותר-קרוב לתחושותיה. מנגינה יפה צנועה, הפקה פונקציונאלית, טון רגיש מאופק. אהבה ישנה מתעוררת גם אצלי אחרי כל השנים האלו.

*  שיר מאלבומה  "סופות של חול".

באתי בידיים ריקות/ חזרתי אתמול לקצה הרחוב/ נכנסתי במבוא החשוך
לפני הבית שלך/ עצרתי שם/ צלצלתי קלות על קצה פעמון/ קיוויתי שאתה לא נמצא/ וזזתי צעד אחד/ קצת לאחור
אור מהבהב בחלון שלך/ כמו גם אז באותה שכונה/ באותה עונה / כל שרציתי לבוא ולומר סליחה/ על שלא היה בי מקום/ לאהבה שלך
באתי בידיים ריקות/ אבל רציתי לומר/ גדלתי מאז/ השלתי גאווה וקושי/ את שריון העבר/ חיה קדומה
חלה מתוקה, גבינה לבנה/ אוכלים ישר מתוך הקופסא/ על המיטה הסתורה/ אני ואתה
אור מהבהב בחלון שלך / כמו גם אז באותה שנה/ באותה שבת/ באתי היום לחבק אותך/ לדבר ולראות אותך/ ולשוב אל חיי
באתי בידיים ריקות

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות