מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב

הוא לא ידע את שמה

ביצועים: להקת הנח"ל, ארקדי דוכין
4.5/5

חיים חפר כתב סיפור אהבה על רקע מלחמת תש"ח. קשר שהתחיל יום אחד בדרך לבאר שבע. התאהב בה במבט ראשון, יותר ביופיה, בצמתה. גם היא את ראשה הסבה. משהו ניצת… אבל הקשר לא התבסס ממש. לא התקבע. אפילו שכח לשאול לשמה. אלא שדמותה המשיכה להלך עליו. המתין ליום שבו יפגשו. זה לא קרה, כפי שדמיין –  בשחר של טללים, אלא במסדרונות בית החולים. היא חיכתה לו בחלוק לבן. וכשמת – זכרה כי שכח לשאול אותה לשמה.
שיר צובט. סשה ארגוב העניק לו עוצמות בזכות מנגינה בלעדית. זה היה כוחו – לייצר את הדרמה שמאחורי המילה, לברוא בצלילים סיפור,  להעניק לטקסט יופי שאינו נס ליחו לעולמים. בדיעבד, להעצים במנגינתו את המיתוס שנבנה עם השיר.
לשיר ביצועים רבים ושונים. להקת הנח"ל התפרסמה לראשונה בגרסתה מ-1957. שושנה דמארי, יהורם גאון, אריק סיני, אריק איינשטיין שרו את השיר. אני מצאתי גרסה חריגה של ארקדי דוכין באוסף "יותר ממני" שיצא ב-2004, (שיר שהופק ע"י גל"צ במסגרת פרויקט השירותרום 2001) בביצוע משותף עם מיכה שטרית והנה –מעין "שנסון"  מדובר בדאנס בעיבוד ביט לא צפוי.. פרשנות יותר מ"קצת אחרת" ששוברת את המיתוס שנבנה עם השיר.

הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע, /הרוח מן הים את השיחים ליטף, / ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה, / וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא / ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה. / אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא – / נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה, / אבל אותה צמה / הלכה עמו לאורך כל הדרך, / והוא ידע, יש יום
בו יפגשו פתאום, / עם שחר של טללים או שמש ערב.
הקיץ השני החליף גוונים וצבע, / פטרול סיור חזר מלילה של סיון / מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע / והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.
והוא שאל "האם?", והיא ענתה "זוכרת" / וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה / וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת, / זכרה הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.
הוא לא ידע את שמה…

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. מה קרה לבית : " וכשהטנק שלו נפגע משתי רקטות, הוא תחת אש לוהטת הוסיף ללחוש את שמה"
    אולי בגלל הדיסוננס כי הרי לא אמור לדעת את שמה?

  2. שיר מהמם. לקח לי שנה עד שהבנתי בכלל שמדובר בשיר של יום הזיכרון. כל פעם הייתי מפספס את המשפט האחרון. הייתי בטוח שמדובר בשיר אהבה תמים ומקסים. לחן ״בלעדי״ כמו שציינת, עם קצב משתנה ופזמון ש״מתגנב״ אל האוזן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות