כשמכשירי הניווט הערכיים והנפשיים יוצאים מפעולה, חוזרים לתפילה, במיוחד כשמשק כנפי המלאכים נשמע קרוב. אשרי המאמין בהשגחה. הבעיה? הדובר בשיר רוצה להיות אדם טוב יותר. להתגבר על חולשות אנושיות. לעלות על דרך נכונה. מי ייתן לו את העצות המועילות אם לא היושב במרומים.
אז מה חדש תחת שמי מרום? ממש כלום. השיר כמעט קלישאת תפילה- משאלת נצח לשנות ולהשתנות.
שיר שלישי מהפרויקט "נקודות" של אלון פרימן, מוסיקאי שמנסה לגעת בפשוט והאמיתי בלחנים ראשוניים צנועים יפים ומיוחדים. אחרי ששמעתי את אלרן דקל ב"יש בה" ואת גורי אלפי ב"עוד מעט" – מגיע לחן נוגה ויפה למילות התפילה בביצוע כרמי זיסאפל, שמגעה הרך מבטא בקשת חמלה מתוך רפיון. טון רך, לא אקספרסיבי, לא דרמטי, אבל התוגה שהיא משדרת אמיתית.
תן לי להרים ראשי בענווה
למדני להחסיר ליבי מגאווה
כשאכבוש עוד הר
מלאני בספק
הזכר לי לעיתים
לקבל, לא להסתפק
כנפי מלאכיך
פרושות הן מעל קורת ביתי
איך אצעד בדרכיך
אם לי אין מצפן בדרכי
אם אזעיף פניי הבא אליי סליחה
וכשאאיץ רגליי למדני מנוחה
אם איטיב לזכור אמור לי איך לשכוח
ולהבדיל אהבה-שנאה
חולשה מכוח
