שלושה אלבומים של "סנט פול & והעצמות השבורות" סייעו להגדיר מחדש את הצליל המודרני של סגנון הריתם אנד בלוז. Young Sick Camellia צפוי לאפשר ל – St. Paul & The Broken Bones לקבע עצמם כשחקנים מרכזיים כי ברנסנס האחרון של הסגנון. מדובר בשמיניה לבנה שעושה מוזיקה roots-soul שחורה, ואם לדייק – דיסקו המשלב את סול דרומי פאנקי של הלהקה עם R & B מודרני. הזמר המצוין הוא Paul Janeway, מגיע לפלצט מטורף, משחק במנעד כמו זמר סול מלידה. "
זה אלבום מרשים כבר נהאזנה ראשונה, מאוד לייב, תוך חזרה מודגשת לצליל לצליל שבשבעים היה מוכר כהצליל של אמני חברת התקליטים סטאקס, במיוחד באוריינטציה של כלי הנשיפה, החיבור בין פופ ו R & B, השילוב צליל גרובי והשירה הרגשית של פול ג'נוויי שהופכים שירים כמו “Mr. Invisible” ו -"Nasa" דוגמאות מצוינות של להקה מסוגננת, מהוקצעת.
הלהקה מדברת על האלבום החדש כעל יצירה קונספטואלית המבליט הקשר אינטימי עם מי שמחשבותיו ורעיונותיו אפשר להזדהות בכל הנוגע לפערים חברתיים ופןליטיים שהפך להיות כל כך בולט בארץ הזאת של המנוח, זה ברור שאלה מתחננת לשאול. שירים כמו “Convex” ," "GotItBad ו "Apollo" הם קטעי דיבור לסירוגין כמו שיחות טלפון בין ג 'ניווי וסבו הקשיש העוסקים בנושאים הנ"ל. אף על פי ש Young Sick Camellia שומרת אולד סקול ווייב, המוסיקה מצליחה להקרין רעננות מחדשת בקולו התוססובעל הנשמה של הזמר / פול ג'יינויי, ובמוזיקה הריתם נ' בלוזית מבוססת כלי הנשיפה.
St. Paul & The Broken Bones – Apollo
