המילים מדברות בעד עצמן. עומר קורן שר אותן ברגישות מפעימה. הוא שר על שינוי פני ההסטוריה המקומית, על עוול שנגרם לאנשים. על גזילת אדמות מעם שאתה ממשיך לחיות במחיצתו. לא שיר לעידן של לאומנות גואה, של התנשאות וגזענות. קורן יורד לרזלוציות שמחברות בין הטבע לאדם כדי להמחיש מציאות שהעם אחד לקח מעם אחר כדי לבנות את ביתו.
השיר שפותח את אלבומו של קורן "ארץ לא", מושר במקצב סימטרי בין טון מלנכולי לדרמטי. בדבר אחד אני לא חושד בעומר קורן: שפיו אינו שווה לליבו. ההסטוריה עדיין מתדפקת על דלתותינו בסכסוך המתמשך עם העם השכן. לעולם לא תוכל לברוח מן העבר, לטייח אותו. המציאות הטראגית היא – גם כששני עמים נלחמים על שרידותם ועל הצדק שלהם, יש מי שמנצח. האם הניצחון פתר את בעיתו של העם השני? תוגתו של עומר קורן אותנטית, מתורגמת לצלילים שמכילים את המסר, שירה מלאת כוונה מחלחלת מאוזן לנשמה.
צילום, בימוי, עריכה: גילי עזגד
בַּעֲבוּר הַבַּיִת הַזֶּה/ עֵצִים נִגְדְּעוּ בְּטֶרֶם עֵת,
שִׂיחִים אֲחָדִים נִקְרְעוּ/ מִן הָאֲדָמָה, תִּלֵּי נְמָלִים/ הִתְפּוֹרְרוּ, צִפּוֹרִים נָטְשׁוּ/אֶת קִנָּן,
חֹלֶד נִמְלַט מִלַּהַט/ הָאֲדָמָה הַמִּתְהַפֶּכֶת.
בַּעֲבוּר הַבַּיִת הַזֶּה/ כְּפָרִים הִתְרוֹקְנוּ מִיּוֹשְׁבֵיהֶם,
בְּאֵרוֹת נִסְתַּתְּמוּ, כְּבָשִׂים/ הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר.
בַּעֲבוּר הַבַּיִת הַזֶּה/ אֲנָשִׁים שָׁכְחוּ/ אֶת שְׂפַת אִמָּם.
لِأَجْلِ هٰذا البَيْت/ أشْجارٌ قُطِعَتْ قَبْلَ الأَوان،
بَعْضُ شُجَيراتٍ ٱنْتُزِعَتْ/ مِنَ الأَرْضِ، تِلالُ نَمْلٍ
ٱنْدَثَرَتْ، عصافِيرُ هَجَرَتْ/ أَعْشاشَها، خُلْدٌ هَرَبَ مِنْ لَهِيبِ
التُّرابِ المُنْقَلِب.
لِأَجْلِ هٰذا البَيْت،/ قُرًى أُفْرِغَتْ مِنْ سُكّانِها،
آبارٌ رُدِمَتْ، أَغْنامٌ/ ٱنْتَثَرَتْ لِكُلِّ الجِهات.
لِأَجْلِ هٰذا البَيْت،/ أُناسٌ نَسُوا/ لُغَةَ أُمِّهِمْ.
(תרגום לערבית: סלמאן מצאלחה)
