אינטרקציה בין משורר למלחין אינה דבר שבשגרה. שירה צרופה אינה מבקשת הלחנה, אלא אם כן המוסיקאי "שר" אותה מתוך עצמו, גם אם מבחינה קצב וחרוז היא אינה מתנגנת מאליה. אם אתה זמר ומוסיקאי, תעדיף להישאר בחלקת הסינגר-סונגרייטר שלך, להלחין את הסיפורים שלך. דודו טסה היה, ככל הנראה, מעדיף להשאר בחלקה הזו, אבל המפגש עם המשורר אלי אליהו שינה דברים. ניצנים ראשונים  בצבצו עוד ב-2010, כשלטסה היה טקסט "מחורר", והוא חיפש משורר שיסייע לו. המליצו לו על אליהו. לא הכיר אותו. אבל אחרי שהעביר לו את הסקיצה, נולד "עם חלומות כאלה", שיר  שנכנס לאלבום "סחרחורת" יחד עם  "יש בינינו בית". ההמשך ב"עיר ובהלות", שיר הנושא מספר שיריו של  אליהו, ששימש גם לשמו אל האלבום.
שיאו של השת"פ – "איגרת אל הילדים", ספרו החדש של אלי אליהו, שחלק משיריו הולחנו ע"י דודו טסה לאלבום חדש שיצא בצורת תקליט ויניל. אצל אליהו החיבור בין שיריו למוסיקה עומד במרכז תפיסתו האמנותית. טסה גאל את השירים. חשף אותם כאילו הם בדמו.
שמענו דוגמיות במסיבת עיתונאים בבית ביאליק (כן כן, ביתו של המשורר הלאומי) בת"א, שמבשרות על אלבום ייחודי. טסה לא היה נוגע בטקסטים, אלמלא היה בטוח, שהוא יכול לרדת לרבדים העמוקים שלהם, ליצור אותם מחדש מעומק הווייתו-תוגתו, כאילו הוא עצמו כתב אותם.
את יציאת האלבום מלווה אסופת איורים וקליפ אנימציה מאת שריאל קסלסי, שיהיו בחזית עטיפות הספר והאלבום. התערוכה מתקיימת בבית ביאליק. העיבודים הם של דודו טסה וניר מימון.

צילום: מרגלית חרסונסקי

צומת דרכים

הדלת

אם באהבה מדובר

צומת דרכים – אנימציה – שריאל קסלסי