״היום״ של נועם בתן הוא שיר פופ־רוק ישראלי בעל אופי אישי, אופטימי ומעצים, העוסק בהתמודדות עם פחדים, בצמיחה מתוך משברים ובבחירה מחודשת באהבה עצמית. השיר יצא בספטמבר 2022, ובהמשך נכלל באלבום הבכורה של בתן, ״מעל המים״. הוא נכתב והולחן בשיתוף
זמרי רוק גדולים הם נושא מוזר לדיון בימים שלהקות ענק הן נדירות יותר ויותר, ולא קיימת התופעה של סולן כשחקן הראשי בהצגה. אלה זמרי הרוקנרול שהעלו את הלהקות שלהם לשחקים, והעניקו השראה לדורות שלמים של זמרים ללכת בשבילים שהם פרצו.
"רוב הזמן את אשתי" של שלמה ארצי הוא אחד משירי הזוגיות הבוגרים והמפוכחים ביותר שנכתבו בפופ הישראלי. בניגוד לשירי אהבה העוסקים בהתאהבות, תשוקה או פרידה, ארצי כותב על השלב הארוך והמורכב שבא אחרי החיים המשותפים עצמם. זהו שיר על נישואים
הופעה חיה מהארכיון של איימי ויינהאוס שוחררה ליוטיוב כחלק מתמיכה בהוצאה המחודשת לרגל ציון 20 שנה לאלבומה השני, Back to Black. ההופעה, שהוקלטה עבור תוכנית המצעדים The Album Chart Show בשנת 2006, מתעדת את ויינהאוס מבצעת את שיר הנושא של
בן אדם כעץ שתול על מים/ שורש מבקש בן אדם כסנה מול השמיים/ בו בוערת אש. שיר המסע העוסק בחיפוש אחר אמת ומשמעות בחיים יצא לאור בשנת 1983 כתקליט שדרים, והוצג כשיר משותף של שמוליק קראוס ואילן וירצברג שגם עיבד
ריי (Raye) אומרת על זכייתה בפרס מרקורי לשנת 2026 על אלבומה ‘This Music May Contain Hope’ – "מרגישה שבאמת רואים אותה". הזמרת-יוצרת הלונדונית הוכתרה כזוכה בפרס על אלבומה השני, כשהיא גוברת על אלבומים של פול מקרטני, ג'ייד (JADE), ניה ארכיבס,
ג'ימבו ג'יי נופל וקם בגרסת פסנתר אינטימית מפוקחת על הראפ הנפלא של שבק ס' משנת 2000. השיר מהלל את רוח האדם שנמצא במאבק בלתי פוסק עם עצמו וסביבתו, זה שמסוגל להתמודד עם קשיים ונפילות ולבסוף לקום מחדש. השיר מתאר מצב
ההנחה הרווחת היא שהזעקה של רולאנד אורזבאל וקורט סמית', הלא הם "טירס פור פירס"בשיר מגיעה מרעיון התרפיית של הצעקה (Primal Scream Therapy) של ארתור ג'אנוב נושא שבו עסק אלבום הבכורה של הלהקה, The Hurting, אבל חברי הלהקה – רולנד אורזבל
הביצוע של מאיה אברהם לשיר "עד הקצה" ב"דה ווייס אולסטארס" לוקח את אחד משירי הרוק-פופ הבולטים והעוצמתיים של דנה ברגר משנת 2000 ומטעין אותו בפרשנות חדשה, דרמטית וסוחפת. הטקסט של "עד הקצה" נע על הציר שבין אובדן שליטה לתשוקה עזה
זהו אלבום של אמן גדול שאינו מנסה עוד להוכיח שהוא מסוגל לכבוש במה, אלא מבקש להקשיב מחדש לשירים שכתב, למשמעות שצברו לאורך השנים ולמקום שבו הוא עצמו נמצא כעת דווקא הפגיעוּת האיפוק והשינויים בקולו של פול סיימון הופכים את ההופעה
חמישים שנה אחרי שיצא, השיר ממשיך לעורר ריגושים. ליאון ראסל מי שכתב את השיר. כבר אינו איתנו. הלך לעולמו לפני 7 שנים, והוא בן 74. ראסל היה מהבולטים שחיברו רוק עם בלוז ועם פסנתר ככלי מרכזי. ככזה הוא השפיע עמוקות
דירה ריקה, חדר לבן, וילונות שחורים ליד התחנה. הוא ימתין לה במקום בו השמש לא תזרח לעולם, בו הצללים נעים מעצמם. האיש ששר – ג'ק ברוס, נגן הבס והזמר, שהלך לעולמו לפני עשור. הלהקה – "קצפת". אריק קלפטון בגיטרה וגינג'ר
השם “אליפלט” הוא מפתח בשיר – למעשה אזכור לשירו של נתן אלתרמן – על דמות הבחור הפשוט, התמים, זה ש”לא ידע למה ולשם מה”, והפך לסמל של הקרבה ישראלית מוקדמת. אצל אריאל הורוביץ, זהו אליפלט חדש – לא קיבוצניק, לא
"עדיף הטירוף, השיגעון רק לא הפחד הוא גומר אותי" השיר "בסוף מתרגלים להכל" מסתיים בקרשנדו, כמו בסיום טראגי של אופרת רוק. האם דודו טסה הוא יציר דור שרוט שמחפש דרכים להגיד – נשבר לי הזין.? או שמא זה מקרהו הפרטי
טיילור סוויפט לקחה הביתה את פרס קליפ השנה והפכה לאמנית המעוטרת ביותר בהיסטוריה של טקס פרסי הווידאו-קליפים של MTV (VMAs). הזמרת הגיעה לערב כשהיא שווה לביונסה עם 30 זכיות, וגרפה את הפרס הגדול של הערב עבור הקליפ של שירה "The
השיר מפגיש שניים מהכוכבים הלטיניים הגדולים ביותר בעולם לדינמיקה סוחפת של משיכה ופיתוי. הקונספט סובב סביב מטפורה מרכזית: התשוקה הבוערת בין השניים מתוארת כאש שצריכה כיבוי, והחיבור ביניהם הוא המים ("Agua") שמרגיעים את הצמאון העז. מבחינה סגנונית, השיר משלב פופ-לטיני
להקת אזרה קולקטיב (Ezra Collective) היא להקת הג'אז הבריטית הראשונה אי פעם שמגיעה למקום הראשון במצעד אלבומי האולפן, עם האלבום Here Because Of Hope. האלבום הרביעי של זוכי פרס מרקורי לשנת 2023 חוקר את תנועתם של אנשים, תרבות וצליל לאורך
וניפגש ביוני באמפי קיסריה. יהיה סולדאאוט. מכירת הכרטיסים כבר נפתחה. אל תתווכחו עם הקונצנזוס. היתה חגיגה בהיכל. הקהל מת על שידוכים של זמרי מיינסטרים לכל המשפחה. סוג של עיסקת חבילה. כל הלהיטים. "דה בסט אופ" עם ניחוח של נוסטלגיה. אמרו
EC פוגש את BB. האלבום נקרא: Riding With The King. לרכוב עם המלך. תקשיבו ל"מפתח לכביש הראשי" תשמעו כל אחד בצד אחר של המערכת. מי שמכונה "סלואו אנד" ומי שמכונה "מלך הבלוז" יוצאים למסע מוסיקלי בדרכי הבלוז. קולקציה מענגת של
הטקסט של “CLICK” בנוי כמעט כמו פופ קלאסי במבנה שלו: שני אנשים יודעים היטב למה הקשר ביניהם לא אמור לעבוד, מונים את כל הסיבות להתרחק — ואז הגוף, המשיכה והכימיה מנצחים את ההיגיון. אבל דווקא הפשטות הזאת היא גם מקור
טרנד החזרה למקורות מציף את המוסיקה המקומית. שירי אמונה מושמעים הרבה בין כסה לעשור. אתאיסט כמוני יכול להמשיך להרים גבה. שירים שנוגעים באמונה משתלטים על הפלייליסטים של תחנות הרדיו. זמרים וזמרות שרים שירי אמונה בסולו, בדואטים ואפילו ברביעיות. כולם מתחזקים,
אמני המוסיקה המקומיים כנראה התרגלו למציאות בה גם אם אתה יכול לצרוח, שום דבר כבר לא יזיז. האידיאל שהמוסיקה תפתור כל בעיה נשמע היום יותר נאיבי מאי פעם, אבל לחגוג – ואללה, בכייף. אולי מהחגיגה תיפתח בסוף הטובה. החזרה אל
רבע הגמר של דה וויס 2026 הוא אולי השלב האכזרי ביותר בתחרות. 16 מתחרים, תזמורת של 21 נגנים, ורק שמונה כרטיסים לחצי הגמר. העלייה נקבעת משקלול של החלטות המנטורים והצבעת הקהל באולפן — ובשלב הזה כל ביצוע יכול להיות עניין
"כל עוד עולה הבוקר/כל עוד נכתב הלוח/כל עוד הולך לו בן/ואב בעקבותיו/כל עוד שרים הילדים/על שנה חדשה/כל עוד הכל מתחיל פה שוב מהתחלה" השיר לא נכתב בהקשר לתחילת שנת הלימודים למרות שמשמיעים אותו הרבה ביום הזה. מצד שני, ברוחו הוא
לחזור להופעה של ברט בכרך ב-2013. זה הזיכרון שלי מהמלחין המופלא שנפטר ב-2023. היתה התרגשות. לראות את האיש שכתב את Raindrops Keep Fallin' on My Head בפעולה ועוד בשירה בציבור (בסוף הערב), ולדעת שאתה גם יכול לגעת במי שנחשב אחד
השיר ממחיש את הכיוון העכשווי בברזיל – פאנק ברזיל Brazilian funk / funk paulista: הרבה אמנים על טראק אחד, ביט מחזורי מאוד, דיבור־ראפ קצבי, הפקה אלקטרונית שמבוססת על גרוב יותר מאשר על מנגינה מסורתית, ובעיקר תחושה של קטע שנועד להתפשט
באחד הזפזופים שלי ברשת, עליתי על שיחה בין שלמה ארצי ליונתן ריגר במסגרת "ועידת המשפיעים" של ערוץ 12. המשפט הבולט של ארצי בשיחה הזו היה: "בשונה מפוליטיקה, במקום שיש מוזיקה, אנשים לא מופרדים אחד מהשני, אין להם מחשבה מפרידה". ארצי התכוון
חברים מעלים זיכרונות. Roxanne יצא ב-1978. סטינג וסטיוארט קופלנד מתרפקים עליו במפגש נוסטלגי בסלון. שיר על אדם שהתאהב בפרוצה. הרעיון עלה במוחו של סטינג, כשטייל ברחוב החלונות האדומים באמסטרדם (רובע הזונות) הוא דמיין התאהבות באחת הזונות ברחוב. השיר פונה לאישה
קשה מאוד להיות בן של אמן שבמשך עשרות שנים הוא אחד השמות המזוהים ביותר עם המוזיקה הישראלית. עצם העובדה שהשם הוא שלמה ארצי יוצרת אצל הקהל השוואה כמעט אוטומטית. לשני בניו של שלמה ארצי יש מסלול מוזיקלי מקצועי: בן ארצי
כך שר אהוד בנאי שר למאיר אריאל, מספר לו מה קרה מאז שעזב אותנו לפני 23 שנה. העולם משתנה, הטכנולוגיה שמאפילה על המילים שלו (של מאיר), והכל חי ברשת, הכל מתפוצץ. השיר שיצא ב-2004 הוא כמעט נבואה שממשיכה להגשים עצמה –
