כאשר חמישה מענקי הג'אז של כל הזמנים נפגשים באולפן אחד, הציפיות הן בשמיים, אך לא פעם הרכבי "סופרגרופ" כאלה נופלים למלכודת של מאבקי אגו, עודף טכניקה או חוסר לכידות. Like Minds (שיצא ב-1998 בחברת Concord Jazz וזכה בפרס גראמי) הוא
כמה עמוקה אהבתי לנגינתו של ביל אוונס. הקלטות חיות משנות השישים, מה"טאון הול" ו"וילאג’ וונגארד" בניו-יורק. לא רק. טריו הכי מתאים לו. גם לי. בין הנגנים – אדי גומז וצ’אק יזראלס בבס, לארי בנקר וג’ק דג’ונט בתופים. הרבה סטנדרטים. ההרמוניה, הקצב
אלבום הטריו של תום אורן, "Dark Lights" (שיצא דרך חברת התקליטים Anzic Records), זוכה לשבחים נרחבים ממבקרי ג'אז כניצחון של עומק רגשי וברק טכני. האלבום כולל שש יצירות מקוריות ושלושה עיבודים מחודשים, יחד עם שותפיו הוותיקים ליצירה, עילם פרידלנדר (בס)
פסטיבל ג'אז יפו הנערך בבית ציוני אמריקה בתל-אביב, מוקדש השנה (3-4-5 בספטמבר) כולו למוזיקה של הביטלס. המוזיקה של הביטלס היא מהיצירות המעובדות ביותר בתולדות הג'אז. הסיבה לכך אינה רק הפופולריות העצומה של הלהקה, אלא העובדה שרבים משיריה בנויים על מלודיות
ידעתם שצמרת הג'אז האיטלקי העכשווי ביקרה כאן בסוף השבוע? זה קרה בזאפה ת"א במוצ"ש. נתחיל בתודות לגוף חדש הנקרא "קהילת הג'אז החברתית", שאירגן חובב הג'אז, המנהל האומנותי והמפיק ברק וייס בחסות שגרירות איטליה בישראל. המטרה: להביא לארץ הרכבי ג'אז איכותיים מהעולם,
הפרק הזה של חצוצרן הג'אז פרדי האברד בסדרת This is Jazz של סוני, מוקדש לתקליטי הפיוז'ן שלו מתחילת שנות ה-70. למרות שההקלטות הללו לא יעניינו במיוחד את מעריצי הקלאסיקה של הבופ הקשיח שלו, האברד בכל זאת ניווט במיומנות את הפאנק
Maria Schneider American Crow זכה כבר מראשית 2026 למעמד של אחד מאלבומי (או ליתר דיוק EP ארוך) הג'אז המדוברים של השנה. הסיבה לכך אינה רק איכות הנגינה, אלא העובדה שהוא מצליח לחבר בין מוזיקה תזמורתית מורכבת לבין אמירה אנושית וחברתית,
מתי יש הזדמנות לשמוע שתי זמרות ג'אז גדולות ביחד על הבמה, ועוד שתיים שמצליחות להתחבר למרות סגנונותיהן השונים. ננסי קינג כבר נעזרת במקל. כמעט בת 70. אבל איך היא שרה. כל הניסיון והמיומנות והאהבה לג'אז הגיעו מהשעתיים שהיא ישבה שרה ועשתה "סקאטינג"
אחרי My Fair Lady, המנה הראשונה המצוינת בערב הג'אז שהוקדש למחזות זמר במרכז המוסיקה ת"א-יפו, קיבלנו את סיפור הפרברים (West Side Story) שהלחין לאונרד ברנשטיין למילים של סטיב זונדהיים. אותו הרכב, אותה זמרת – נעה לוי, שנשמעה כאילו השירים האלה נתפרו
מאחר שהאלבום מוצג כ-"Directions in Music by Miles Davis", לא צריכה להיות הפתעה גדולה ש-Filles de Kilimanjaro שיצא ב-1968 הוא תחילתו של שלב חדש עבור מיילס, המקום שבו הוא מתחיל לצלול בראש מורכן לתוך הג'אז-רוק פיוז'ן. זוהי גם שירת הברבור
שיתוף הפעולה בין הגיטריסט פט מת'יני והפסנתרן בראד מלדאו זכה לכינוי "הזיווג החלומי". ה"לונדון איבנינג סטנדרט" הגדיר אותם כ"מאלתרים ליריים בחסד". זה אלבומם השני המשותף (הראשון שהתבסס על הדואט "מת'יני/מלדאו" יצא ב-2006) הפעם הם כללו בקוורטט את חברי ההרכב של
המחזמר גבירתי הנאווה – My Fair Lady מאת לרנר ולואו נחשב לאחת מאבני הדרך של המיוזיקל המודרני. הסיפור מבוסס על המחזה “פיגמליון” מאת ג׳ורג׳ ברנרד שו, ועלה לראשונה בברודוויי בשנת 1956. מאז הפך לאחד המחזות המבוצעים והמצוטטים ביותר בעולם. עיבודי ג’אז למחזמר
“My Funny Valentine” הוא אחד השירים האמריקאיים האייקוניים ביותר, שנכתב ע”י: ריצ’רד רוג’רס (Richard Rodgers) – לחן, ולורנץ הארט (Lorenz Hart) מילים – במקור עבור המחזמר “Babes in Arms” מ-1937. במחזמר, הדמות בילי קרוקר שרה את השיר לוולרי, אהובתו. שמה
דקסטר גורדון החשיב את סוני קלארק (Sonny Clarck) לפסנתרן האהוב עליו, ואירח אותו בהקלטות הבולטות של האלבומים Go ו-A Swinging Affair. האוסף Sonny Clark's Standards מאגד מוזיקה ששוחררה בעבר רק כסינגלים בינלאומיים של "בלו נוט" או כאלבומי LP ביפן. מדובר
איך היה נשמע הג'אז ללא סקסופון? הסקסופון זכה לתהילה בזכות הג'אז, אבל הוא במקור אינו כלי ג'אז. אדולף סאכס הבלגי המציא אותו בשנת 1840. מלחיני המוסיקה הקלאסית עשו בן שימוש: דביסי כתב רפסודיה לסקסופון ותזמורת, ריכרד שטראוס שיתף את הסקסופון ב"סימפוניה דומסטיקה". האנגלי ויליאמס בבלט "איוב",
היכנסו לעולם הג'אז הצועני, הידוע גם בשם Jazz Manouche או ג'אז בסגנון Hot Club-Style. הסגנון מקורו בשנות ה-30 של המאה ה-20 בזכות נגינת הגיטרה החדשנית והמיומנת של דג'נגו ריינהרדט והכנר סטפן גראפלי בחמישיית המועדון הלוהט של פראנס (Quintette du Hot
ספר השירים האמריקני הגדול הוא לא ספר פיזי, אלא כינוי לאוסף הקאנוני של שירים אמריקניים שנכתבו בעיקר בין שנות ה־20 לשנות ה־50 של המאה ה־20, והפכו לסטנדרטים – במיוחד בג’אז הווקאלי. את רוב השירים כתבו מלחינים ופזמונאים שפעלו בברודוויי, בהוליווד
רשימה הזאת מוגבלת מטבעה, חלקית, מלאה בחורים ובחוסרים. אבל אלו עדיין – חובת האזנה בהצדעה לענק הג'אז שהלך לעולמו. . כל רשימה על המובחרים של סוני רולינס תתחיל באלבום Saxophone Colossus. המוזיקה שלו נשמעת כאילו היא מנסה להגיע אל מעבר
יוני רכטר לא הקליט אלבום אינסטרומנטלי מאז האלבום 'ממש עכשיו – מנגנים יוני רכטר' (1991). ההזדמנות להקליט אחד כזה פעם נוספת התאפשרה בעקבות הטריו שהקים לפני מספר שנים, שכולל מלבדו בפסנתר את נגן הקונטרבס ברק מורי והמתופפת רוני כספי. הקטע
סוני רולינס, ענק הג'אז ונגן הסקסופון האגדי, הלך לעולמו. בתקופה האחרונה סבל האייקון מבעיות נשימה, שמנעו ממנו להופיע בפומבי מאז 2012. הוא נפטר בביתו שבוודסטוק, ניו יורק, בגיל 95. נולד בשם וולטר תיאודור רולינס בניו יורק, הקריירה שלו יצאה לדרך
זה נשמע נקי ופריך כמו הקלטת אולפן, אלבום שלוכד את כל האנרגיה של ההופעה שנערכה במאי 2000. התקליט הזה הוא תוספת נהדרת לאוספי ג'אז לטיני, או בסיס להתחלה. הנגנים ארתורו סנדובל (חצוצרה) וצ'יק קוריאה (פסנתר, פנדר רודס) מובילים את אחד
נחזיר את מחוגי הזמן לאחור לפסטיבל ג'אז תל אביב 2009 למופע השלישייה שלהפסנתרן ג'ורג' קייבלס יליד ניו-יורק עם הבסיסט המעולה דוויין בורנו ועם הכוכב העולה אז בשמי הג'אז הישראלי, המתופף הצעיר אמיר ברסלר, קייבלס (יליד 1944) נחשב ל״מוזיקאי של מוזיקאים״, וידוע בזכות הסווינג
בלי שזה הפך שיחת היום בפסטיבל הג'אז (כי דיברו רק ג'יימס קרטר), אפשר לציין עובדה אחת: החצוצרן ג'רמי פלט החזיר את הג'אז לפרופורציות האמיתיות האותנטיות הראויות לו, כלומר – הדבר האמיתי. ואם פסטיבל ג'אז בינלאומי, סמנו אותו על מפת הג'אז לשנים
אחרי ה – Blue Train נשארו להצגה השניה ארבעה נגנים לנגן את תקליט הבלדות של ג'ון קולטריין מ – 1963. בשנת 1962 היה ג'ון קולטריין תחת מתקפה מצד מבקרים שמרנים, שכינו את הופעותיו הארוכות והסוערות “אנטי־ג׳אז”. בתגובה, הוא נכנס לאולפן
ישחקו הנערים לפנינו. ישחקו לפני אלי דג'יברי. הוא מוכן לגלות שעופרי נחמיה המתופף שלו הוא בן 19. לגבי הפסנתרן העילוי גדי להבי – סודי. לא נעים. תעשו חשבון: ב-2012 הוא היה בן 16. דג'יברי אוהב להיעלם לכמה רגעים כדי לתת
ציון 100 שנה להולדתו של ג'ון קולטריין John Coltrane הוא הרבה יותר מאירוע מוזיקלי. זו הזדמנות להכיר מחדש את אחת הדמויות המשפיעות ביותר בתולדות הג׳אז והתרבות בכלל. אנחנו במרכז המוסיקה ביפו, סוף אפריל 2026. שישייה ישראלית למהדרין מנגנת את Blue
מי היה מעז ב-1957 להעלות רעיון לחקות קולית את התזמורת של קאונט בייסי? עובדה זה קרה. לפני 64 שנה התקליט הזה נחשב אטרקציה. היום אחרי שהמוסיקה עברה עריכה דיגיטאלית, אפשר להבין שמנהטן טרנספר לא המציאו שומדבר. העיבודים, החיבור הקולי זה
אלבום האוסף “Classical Jazz” מציג מסע רחב יחסית בתוך תולדות הג׳אז – מהשורשים בניו אורלינס, דרך עידן הסווינג, ועד לבי־בופ ונגיעות מודרניות יותר. הנה ניתוח לפי הקטעים והמשמעות שלהם בתוך התמונה הכוללת. האוסף בנוי כמעין “היסטוריה דחוסה” של הג׳אז: –
הטריו של פרד הרש Fred Hersch Trio נחשב לאחד מהרכבי הג’אז הפסנתריים הכי ייחודיים ומוערכים בעשורים האחרונים. הפסנתרן הרש הוא גישה מאוד אישית ועדינה. הוא לא רק “מנגן תווים” — הוא בונה סיפור, עם הרבה רגש, שקט ודינמיקה. השלישייה –
רד הוט צ'ילי פפרס מצליחים להמציא את עצמם מחדש? ממש לא! אבל פלי Flea ממש כן – כנגן חצוצרה ג׳אז, בעזרת מעט עזרה מתום יורק, ניק קייב וג׳ף פארקר. נראה כמעט בלתי אפשרי שנגן הבס הוורקוהוליק אדם שהוציא מוזיקה חדשה
