אחרי ה – Blue Train נשארו להצגה השניה ארבעה נגנים לנגן את תקליט הבלדות של ג'ון קולטריין מ – 1963. בשנת 1962 היה ג'ון קולטריין תחת מתקפה מצד מבקרים שמרנים, שכינו את הופעותיו הארוכות והסוערות “אנטי־ג׳אז”. בתגובה, הוא נכנס לאולפן
ישחקו הנערים לפנינו. ישחקו לפני אלי דג'יברי. הוא מוכן לגלות שעופרי נחמיה המתופף שלו הוא בן 19. לגבי הפסנתרן העילוי גדי להבי – סודי. לא נעים. תעשו חשבון: ב-2012 הוא היה בן 16. דג'יברי אוהב להיעלם לכמה רגעים כדי לתת
איך היה נשמע הג'אז ללא סקסופון? הסקסופון זכה לתהילה בזכות הג'אז, אבל הוא במקור אינו כלי ג'אז. אדולף סאכס הבלגי המציא אותו בשנת 1840. מלחיני המוסיקה הקלאסית עשו בן שימוש: דביסי כתב רפסודיה לסקסופון ותזמורת, ריכרד שטראוס שיתף את הסקסופון ב"סימפוניה דומסטיקה". האנגלי ויליאמס בבלט "איוב",
ציון 100 שנה להולדתו של ג'ון קולטריין John Coltrane הוא הרבה יותר מאירוע מוזיקלי. זו הזדמנות להכיר מחדש את אחת הדמויות המשפיעות ביותר בתולדות הג׳אז והתרבות בכלל. אנחנו במרכז המוסיקה ביפו, סוף אפריל 2026. שישייה ישראלית למהדרין מנגנת את Blue
מי היה מעז ב-1957 להעלות רעיון לחקות קולית את התזמורת של קאונט בייסי? עובדה זה קרה. לפני 64 שנה התקליט הזה נחשב אטרקציה. היום אחרי שהמוסיקה עברה עריכה דיגיטאלית, אפשר להבין שמנהטן טרנספר לא המציאו שומדבר. העיבודים, החיבור הקולי זה
אלבום האוסף “Classical Jazz” מציג מסע רחב יחסית בתוך תולדות הג׳אז – מהשורשים בניו אורלינס, דרך עידן הסווינג, ועד לבי־בופ ונגיעות מודרניות יותר. הנה ניתוח לפי הקטעים והמשמעות שלהם בתוך התמונה הכוללת. האוסף בנוי כמעין “היסטוריה דחוסה” של הג׳אז: –
הטריו של פרד הרש Fred Hersch Trio נחשב לאחד מהרכבי הג’אז הפסנתריים הכי ייחודיים ומוערכים בעשורים האחרונים. הפסנתרן הרש הוא גישה מאוד אישית ועדינה. הוא לא רק “מנגן תווים” — הוא בונה סיפור, עם הרבה רגש, שקט ודינמיקה. השלישייה –
רד הוט צ'ילי פפרס מצליחים להמציא את עצמם מחדש? ממש לא! אבל פלי Flea ממש כן – כנגן חצוצרה ג׳אז, בעזרת מעט עזרה מתום יורק, ניק קייב וג׳ף פארקר. נראה כמעט בלתי אפשרי שנגן הבס הוורקוהוליק אדם שהוציא מוזיקה חדשה
באחת אחרי חצות, כשחלק מהקהל התעטף במעיליו והתכונן לצאת מאולם מס. 1 בסינמטק ת"א, חזר איש ההקשה והמתופף, ניצב מלוא קומתו מול המיקרופון ופצח בשיר נשמה. הטונים, באלתור, ההבעה הגיעו מכל ישותו כאמן וכמוסיקאי. והפעם זו הייתה שירה של ממש,
כשמתן קליין שמע לראשונה תקליט של צ'יק קוריאה, הוא שמע חליל. מאז הוא מנגן קוריאה בהרכבים שונים. היצירה “Spain” היא אחת היצירות הכי איקוניות בג׳אז מודרני היא נפתחת בציטוט מיצירה קלאסית: קונצ'רטו דה אראנחואס של חואקין רודריגו. למה זה מיוחד?
בסוף שנות ה־50 הג׳אז מתפצל לכיוונים שונים (קול ג׳אז, הארד־בופ, מודאלי) מוזיקאים מחפשים זהות חדשה סטיט כאן הוא דוגמה קלאסית לג׳אז אמריקאי בשלב מעבר- בין הביבופ המהיר והווירטואוזי של שנות ה־40 לבין גישה יותר רגועה, בלוזית ונגישה של סוף שנות
ג'אז איטלקי הוא אורח קבוע בסדרת הג'אז במשכן. מה זה ג'אז איטלקי? הפסנתרן סטפאנו בולאני אמר לי פעם שהוא לא מכיר יצור כזה. בשביל בולאני – ג'אז הוא שפת החופש. האימפרוביזציה מאפשרת לעשות כול מה שבא לך לעשות – ישן, חדש, פופ, אוונגרד, סולו
הקול והחצוצרה. דיסק ראשון ושני. חוזרים לצ'ט. תמיד חוזרים לצ'ט. עובר מדור לדור. סוד קסמו? נדייק ונשאל: קסם מסתוריותו? תקשיבו איך הוא שר My Funny Valentine – בדיסק הווקאלי (דוגמת סאונד למטה). מי שלא מכיר יחשוב שזוהי זמרת ג'אז סטייל
להגיד על אל דימיולה שהוא וירטואוז – זה כמעט באנאלי, אבל הנה מגיע המופע הזה (מרץ 2007) ומתברר שאי אפשר שלא להוציא עוד פעם קריאת התפעלות. מדובר ברמות נגינה לא אנושיות כמעט. דימיולה גם דאג שיהיו לצידו הנגנים שאיתם הוא
זה היה ערב של מחוות. שלישיית ריצ'קו – בצעדי ענק של הפסנתרן אוסקר פיטרסון. אנני סאליק – בצעדיה של הדיווה, הכהנת הגדולה של הג'אז – אלה פיצג'ארלד, פול קלר נגן הבס, הזכיר את אדי היגינס, איתו הופיע כאן בביקורו הקודם בישראל.
תוכננה הופעה אחת של מרינה בפסטיבל. הטלפונים צלצלו בלוחצת. הודיעו שהכל סולד אאוט. איך מתגברים על הלחץ? פותחים הופעה שנייה, שישי אחה"צ. תוך דקות – כל הכרטיסים, נו הבנתם. מה? מה קרה? אני הגעתי להופעה של שישי בלילה להבין על
המשך מסע ההתעוררות של הפסנתרן אוריאל הרמן הגיע לסוזן דלל, "אולם ירושלמי". האלבום המצוין השאיר את רף הציפיות גבוה. תקציר הפרק הקודם: Awake, אלבומו השני של אוריאל הרמן, הוא מסע של כ-52 דקות, בו נע היוצר והפסנתרן בנתיבים שונים של ג'אז
האלבום Forever Yours (The Farewell Performance) של צ'יק קוריאה הוא אחד המסמכים המוזיקליים המרגשים של סוף דרכו האמנותית. זהו אלבום הופעה חיה שמציג את קוריאה בשיא הבשלות המוזיקלית שלו – שילוב של וירטואוזיות פסנתר ורוח יצירתית בלתי פוסקת. האלבום הוא
מסוג האירועים שבסוף הערב עולה המחשבה: מה היה קורה אילו הייתי מפסיד, ועוד מישהו שאל אותי – לא נשארת לכוכב נולד? אפילו עברה תחושה של כמה טוב שלא. צ'יק קוריאה בפסנתר, מירוסלב ויטוס בבס, רוי היינס בתופים. מי שאוהב ג'אז
מדוע אתם שונאים/ אוהבים ג'אז? השנאה או ההערכה והאהבה למוזיקת ג’אז נובעת מכמה סיבות, תלויות תרבות, טעם אישי או הבנה מוזיקלית: ג’אז הוא סגנון מוזיקלי מאוד מורכב. הוא מתאפיין באלתור, במקצבים לא סימטריים, בהרמוניות מתקדמות ובשינויים תכופים במבנה. אנשים שאינם
שתבינו: אלה הענקים. במרחק הזמן שעבר מאז ההקלטות (1957) הם נהיו יותר ענקים. לא סתם דואט, אלא דואט בין קולמן הוקינס ובן וובסטר, שני סקסופוניסטים שמנגנים טנור. איפה להתחיל? בבלדות. הרבה בלדות. ב"זה מעולם לא חדר למוחי", הצליל נשמע רומנטי,
הפסנתרן סיירוס צ'סטנאט יכול לעשות הכול. הוא מיומן באותה מידה בנגינה עם שלישיות, הרכבים או לבדו, ומתמודד עם מגוון רחב של סגנונות בטעם טוב ובתבונה באלבום האקלקטי הזה. יחד עם כמה מנגני הג'אז הטובים ביותר- ג'יימס קרטר, ג'ו לובאנו, בילי
האלבום Love & Peace של אלווין ג'ונס ומקוי טיינר הוא מפגש נדיר בין שניים מהקולות המרכזיים של הג'אז המודרני – המתופף והפסנתרן שהיו חלק מההרכב הקלאסי של ג'ון קולטריין. האלבום מתפקד כמעט כהמשך רוחני לשפה המוזיקלית שהתפתחה בהרכב של קולטריין, אך
יום הולדת 70 היתה סיבה למסיבה לאחמד ג’אמאל באולימפיה בפריס, מהפסנרנים היותר משפיעים על סצינת הג’אז המודרנית. החברים שעלו לנגן מצויינים: ג’ורג’ קולמן בסקסופון טנור בצליל כמו-קולטרייני בשרני, אידריס מוחמד שעל התופים, ג’ייימס קאמאק בבס. בין 6 הקטעים 4 סטנדרטים
גם אני מחאתי כפיים כעבור 66 דקות. מתי מוסיקת ג’אז הצליחה להפנט ככה. הפסנתרן הזיקיתי, באחת משעותיו היותר יפות. את האימפרוביזציות האלה ניגן קית' ג’ארט בקונצרט ב-1975 בקלן, גרמניה. ה־The Köln Concert נחשב לאחד האלבומים החשובים ביותר בתולדות הג'אז ולא רק בג'אז, אלא במוזיקה המוקלטת
יש הסבר ברור מדוע לאופי (Laufey) הפכה לאחת מזמרות הג'אז המושמעות ביותר בספוטיפיי, ואולי לאחת מזמרות הג'אז המבוקשות בדור שלה? רגע, רגע – בטוח שבאוויר נישאת השאלה – Who Is Laufey? לאופי (Laufey, נהגה שמה המקורי ליי-ווי לין בינג יונסדוטיר.)
לכבוד יום הולדתו ה־100 ג'ון קולטריין, של הסקסופוניסט, המנהיג והמלחין האגדי, הוכרזה יוזמת “Coltrane 100” — חגיגות בינלאומיות שיימשכו שנה שלמה ויכללו קונצרטים, השקות של הקלטות נדירות, אירועים מיוחדים ועוד. כחלק מההכרזה, חברת Impulse! Records שיתפה וידאו חדש לקטע “Acknowledgement”,
Ballads של ג’ון קולטריין, שיצא בשנת 1963, נחשב לאחד מהאלבומים המיוחדים בקריירה שלו ושל הרביעייה הקלאסית שלו – ג’ון קולטריין (סקסופון טנור), מק’קוי טיינר (פסנתר), ג’ימי גאריסון (קונטרבס), ואלווין ג’ונס (תופים). הוא שונה מרוב העבודות המוכרות של קולטריין, שמאופיינות לעיתים
האלבום Bill Evans Alone (שיצא ב־1968) נחשב לאחת מאבני הדרך בקריירה של הפסנתרן ביל אוונס – ולאחד מאלבומי הסולו פסנתר החשובים בתולדות הג'אז. הייחוד שלו אינו טמון רק בכך שהוא אלבום סולו, אלא באופן שבו אוונס מגדיר מחדש מהו פסנתר
Bring Them Home – היא יצירה שנכתבה בעקבות זוועות השבעה באוקטובר ומבטאת כאב, תסכול וזעם. זוהי זעקה מוזיקלית הקוראת להשבת החטופים והמפונים אל ביתם. החיבור בין רביעיית אלי דג'יברי (הרכב ג'אז מודרני) לבין רביעיית מיתרים קלאסית הוא מיוחד משום שהוא מפגיש
