הביצוע של מאיה אברהם לשיר "עד הקצה" ב"דה ווייס אולסטארס" לוקח את אחד משירי הרוק-פופ הבולטים והעוצמתיים של דנה ברגר משנת 2000 ומטעין אותו בפרשנות חדשה, דרמטית וסוחפת. הטקסט של "עד הקצה" נע על הציר שבין אובדן שליטה לתשוקה עזה
"ילד אסור ילד מותר", בביצועה הדרמטי של ריקי גל למילים של יעקב גלעד וללחן של מתי כספי, הוא יצירת מופת הנושאת עמה מטען ביוגרפי ורגשי אדיר. השיר מהווה אבן דרך במוזיקה הישראלית, במיוחד בשל האופן המצמרר שבו הוא מתכתב עם
הביצוע של מימון בן שושן לקלאסיקה "גשם אחרון" (מילים: אהוד מנור לחן: יאיר רוזנבלום) מעניק לשיר מוכר ואהוב גוון מזרחי-ים-תיכוני,ייחודי. השיר המוכר מביצועים של חנן יובל ולהקת פיקוד צפון (הסולנית ורדה נגה) נשמע בתחילה כמעט כמו תפילה פרטית, אך בהדרגה
חנן יובל הוא מן היוצרים שאצלם המושג ״זמר עברי״ אינו רק הגדרה מוזיקלית, אלא תפיסת עולם. הוא מחבר בין מילה ללחן, בין שירה למנגינה, בין זיכרון אישי לזיכרון ישראלי. במשך עשרות שנים הוא שר את ארץ ישראל לא באמצעות הצהרות
השם “אליפלט” הוא מפתח בשיר – למעשה אזכור לשירו של נתן אלתרמן – על דמות הבחור הפשוט, התמים, זה ש”לא ידע למה ולשם מה”, והפך לסמל של הקרבה ישראלית מוקדמת. אצל אריאל הורוביץ, זהו אליפלט חדש – לא קיבוצניק, לא
"עדיף הטירוף, השיגעון רק לא הפחד הוא גומר אותי" השיר "בסוף מתרגלים להכל" מסתיים בקרשנדו, כמו בסיום טראגי של אופרת רוק. האם דודו טסה הוא יציר דור שרוט שמחפש דרכים להגיד – נשבר לי הזין.? או שמא זה מקרהו הפרטי
המשוררת תמהה בשיר למעשיה של ילדה מחוץ לביתה שמסתובבת בחוצות כציפור פצועה עד עלות השחר. היא קוראת לה לשוב לביתה. השיר מתוך אלבום הסולו השני של שם טוב לוי "התעוררות" (1981) מלחין מזן אקלקטי, חוצה גבולות סגנוניים (קרוס קלטשר) מגיע
אם מדברים על פחד, שלמה ארצי אינו פוחד מדואטים. למה דואט? מה, שלמה ארצי מלך קיסריה, חושש לשיר בעצמו "לתת ולקחת"? מה הוא מבקש? להתחלק באהבה? מצד שני, לא סתם מתחלק: דוד טסה הוא הנסיך החדש. המוסיקאי והזמר שמביא רוח חדשה.
נוסחת הצלחה: טקסט מקראי עתיק – לחן אישי – מוזיקה יהודית־ישראלית = להיט – המנון של אמונה גם מחוץ לעולם הדתי. הטקסט של המזמור כמעט אוניברסלי. "מאין יבוא עזרי", "ה' ישמרך מכל רע", "ישמור את נפשך" – זו לא תפילה
הבחירה של מירי מסיקה לבצע את "אבינו מלכנו" – פיוט ותפילה עתיקה שמהווה את אחד השיאים של ימי הסליחות – טעונה מטבע הדברים בממדים של רגש והתכנסות פנימית. אצל מסיקה, הביצוע מקבל שכבתיות כואבת ועדכנית. שורות כמו "חמול עלינו ועל
כשאנחנו אומרים על שיר שהוא “קלאסיקה ישראלית”, מתכוונים בדרך כלל למשהו שהוא הרבה מעבר ללהיט חולף. “קלאסיקה” היא יצירה שמצליחה לגעת ברבדים עמוקים של התרבות, הזיכרון והזהות הקולקטיבית. בישראל, המונח הזה קיבל גוון מיוחד, כי השירים שזכו למעמד הזה ליוו
מהו קאבר טוב? יש גרסאות כיסוי שאינן מתעלות על המקור, אבל יש שירים שבעקבות ה"כיסוי" הם "מתגלים" מחדש, ביצוע שמעניק להם חיים חדשים, אפילו בסגנון-עיבוד אחר. זה העיבוד שעשה שרון קובי לשיר המוכר מלהקת "אבטיפוס" – שינוי מהותי, למעשה ביצוע
השיר מסתיים בהמלצה להקשיב "לרוח וללב – יש צל חומק שם", משהו טוב שבא לידי ביטוי בהופעה ("להתראות בהופעה") כנקודת אחיזה בחיים. מה רוצים להגיד הגברים שלמה ארצי ואריק איינשטיין המשוחחים ביניהם? שלא הכל רע. האושר והטוב מגיעים במנות קטנות ובדרכים
אמני המוסיקה המקומיים כנראה התרגלו למציאות בה גם אם אתה יכול לצרוח, שום דבר כבר לא יזיז. האידיאל שהמוסיקה תפתור כל בעיה נשמע היום יותר נאיבי מאי פעם, אבל לחגוג – ואללה, בכייף. אולי מהחגיגה תיפתח בסוף הטובה. החזרה אל
"הֲרֵי אַחַת לְכָל כַּמָּה שָׁנִים / כָּךְ בְּפֵרוּשׁ כָּתוּב בָּעִתּוֹנִים / שׁוּב תִּתְפָּרֵץ הַלָּבָה מִן הָהָר / וּתְאַיֵּם לִקְבֹּר אֶת כָּל הַכְּפָר", כתב דן אלמגור לפני עשרות שנים, ושרה נפלא חוה אלברשטיין. "מַדּוּעַ זֶה לַחְזֹר הֵם מִתְעַקְּשִׁים?".השיר שכתב דן אלמגור
"כל עוד עולה הבוקר/כל עוד נכתב הלוח/כל עוד הולך לו בן/ואב בעקבותיו/כל עוד שרים הילדים/על שנה חדשה/כל עוד הכל מתחיל פה שוב מהתחלה" השיר לא נכתב בהקשר לתחילת שנת הלימודים למרות שמשמיעים אותו הרבה ביום הזה. מצד שני, ברוחו הוא
"שיר על נחלים" בביצועה של דפנה דקל הוא מקרה של שיר ותיק שלא מתחדש דרך שינוי המילים, אלא דרך שינוי הזמן המוזיקלי שבו הוא מושמע. המקור של אילנית נשען על הליריות העדינה של רחל שפירא והלחן של הנרי בראטר. דפנה לוקחת
כדי להבין למה מירי מסיקה נחשבת לאחת הזמרות הגדולות במוזיקה הישראלית צריך להסתכל על שילוב נדיר של קול, פרשנות רגשית, רפרטואר ושיתוף פעולה עם כותבים מרכזיים. הקריירה שלה בנויה לא רק על להיטים אלא על שירים שנשארים בתודעה שנים. מירי
"את החיים לקחו לך" כתבה צרויה להב, למלאכית ולפרח שחיוכה נקבר באדמה. בזמנה תהו אם כתבה את המילים לזכר טל, בתה, שנהרגה בגיל שלוש וחצי בארה"ב, בעת שהיא ובעלה דאז, לואי להב שהו שם. המילים "הו, מלחמות קדושות" הופנו לכתובת
"קאבר" (Cover) היא מילת המפתח-קסמים בתרבות המוסיקה הישראלית של השנים האחרונות. הסיבה ברורה כשמש בצהרי יום: תוכניות הריאליטי לגילוי כשרונות, שצצות כפטריות אחרי גשם טרופי. גם The Voice, תוכנית מרתקת יותר, נכונה יותר מקודמותיה (מדלגת על שלב ההשפלות והצחוקים למען
חגים עושים לנו את זה. הצלילים של הגבעטרון מעלים געגועים לחדרי האוכל המסורתיים של הקיבוץ. חילוניים מוגמרים שרים ניגונים מסורתיים נושנים בהרמוניות רוגעות ומלטפות, אלה שירי השבת המושרים בגבע ובקיבוצים בשבת. חזרה לחיק היהדות? הצחקתם. פולקלוריזציה – ממש. אנכרוניזם? האנכרוניזם
באמת נתמזל מזלו של גידי גוב לעבוד עם מיטב היוצרים, כפי שהוא מציין בספרון השירים שצורף לדיסק המשולש, או בלשונו – "לחלוק את חיי המקצועיים והאישיים עם מוסיקאים נפלאים, כותבי מילים קסומים ונגנים מרגשים". בגדול – ככה מסכמים קריירה. אם
"זה ערב קיץ לכאורה", כתב נתן אלתרמן ביד רוטטת, בחשש כבד. ביקש ממנה לשמור על נפשה. ערב קיץ טוב, למראית עין, כי מתחת רוחשים דברים שהם ההיפך מ"לא מורא". את השיר כתב אלתרמן לבתו תרצה, לאחר שניצלה מניסיון אובדני, אחד מני
יש משהו מהנה מאוד בעבודה על גרסת כיסוי. את נוגעת בשירים שהיית רוצה לכתוב, ומפצה את עצמך על כך, שלא את כתבת אותם. זה מה שעבר בראשה של רונית שחר כשאספה שירים במשך כמה שנים. "כיסוי" מגיע מלעז – "קאבר ורשן" (Cover
שירי האהבה הגדולים. חמישים, שישים, שבעים, שמונים, תשעים. כמאה "שירי אהבה" בחמישה דיסקים. אוספים הם בד"כ מחזור של אוספים קודמים בווריאציה כזו או אחרת. צריכים תירוץ – ויש אוסף. שירי אהבה אינם סוגה מוזיקלית.האוספים שיוצאים תחת "שירי אהבה" הם אקראיים,
פער הדורות עולה לבמה ונסגר בלי בעיה. אין כמו השירים של "החלונות הגבוהים" לצמצם פערים של שלושים וארבעים שנה. הוא קורא לה "אגדה" ושותה בצמא את סיפורי הסקס-סמים-סיקסטיז שלה היא קורנת לפגוש בחור נחמד שיכול היה להיות הבן שלה שהסכים
יאיר כהן לקח את "אני אוהב אותך לאה" של צביקה פיק (מילים: אהוד מנור) – שיר המזוהה עם פופ ישראלי דרמטי בעל ניחוח תיאטרלי – והפך אותו לבלוז איטי בסגנון שמזכיר את "Still Got the Blues" של גרי מור. מדובר
"לרגע דימיתי כי פינה זו בעמק הירדן שבה זכיתי להיוולד היא היחידה שנוצרו בה דברים אמתיים, שיש להם התחלה, המשך ומשמעות: הראשונים נטעו חורשה – החורשה הייתה לשיר – השיר חוזר אל הנוטעים – והתנועה נמשכת" – דברים שאמרה נעמי
שיר אהבה ואובדנה, שזכה לאריכות ימים בתדרי הרדיו הידידותי. סוד הקסם בחיבור שבין אהוד מנור למתי כספי שבלט לראשונה באלבום הסולו השני של כספי, הוליד סוג של בלוז עברי. "לא ידעתי שתלכי ממני" מ-76' נולד באולפן. לכספי הייתה מנגינה ללא
מה ל"פטריקים" ולשיר הזה? גימיק מסחרי? אהרן עמרם היה מהדמויות המרכזיות בשימור והפצת המוזיקה התימנית-יהודית בישראל. השיר "רק את קולך אשמע" הוא אחד משיריו המקוריים. .השיר הוא שיר אהבה לירי, שבו הדובר מבטא כמיהה עמוקה אל קול אהובתו. עצם הבחירה
