שיר של אבל מאוחר, של געגוע חרטה ותסכול. זה השיר שמסיים את האלבום "היסטוריה של תאונות" של אביב גפן. שיר על היחסים בינו וביו אביו, חשבון נפש  של אביב מול אבא יהונתן מנקודת מבטו נכון לעכשיו, בגיל 51. תוגת הצער יוצאת  במנגינה מופלאה, בשיר שיש בו התפקחות וגעגוע עז.
"אני מתגעגע/ אם היית רק יודע היית מאושר/ לא הערכתי את הרגע/ עכשיו אני שוקע/ באבל מאוחר".
הבלדות של גפן מאופיינות בטקסטים אישיים, לעיתים קרובות בגוף ראשון. השירים עוסקים בכאב אישי, בפרידה, ביחסים טעונים או בייאוש כללי מהעולם. הכאב גורם לאביב  לשאול שאלות על החיים, על המוות, על אהבה ואובדנה. תהליך החקירה עטוף בתחושות געגועים לעבר. הדימוי של "אנשי הגשם" מקבל משמעות רגשית ופואטית עמוקה, ומשקף את עולמו של “האדם האחר” – זה שאינו משתלב, זה שנפגע, זה שרגיש יותר מן הסובב אותו. הגשם מסמל עצבות, בכי, סערה פנימית. “אנשי הגשם” הם מי שנושאים בתוכם כאב, טראומה או תחושת ניכור. הם בוכים כשהעולם צוחק.
“אנשי הגשם” הוא אחד השירים העצובים, הפואטיים ביותר של אביב גפן, שמייצג היטב את כאב אישי עטוף במוזיקה מהורהרת. הדימוי המתאר  את הדמויות בשיר לאנשים שמופיעים ברגעים קשים, אבל גם נעלמים מהר, או אולי כאלה שחיים בעולם אפרורי, תמידי של עצבות.  חיים מול מוות, אור מול חושך, ילדות מול בגרות. לא  ברור מהו הסיפור המובהק, אלא יותר אווירה כללית של יחסים ותסכול בלשון "אנחנו".
זה אחד השירים האישיים היפים שגפן כתב , מתכתב עם הטובות שבבלדות שלו. המלודיה הזו שורדת בסולם, מה שמחזק את התחושה המלנכולי,  מוטיב מלודי שחוזר,  שמעצים את תחושת הצער והכאב .ההרמוניה פשוטה אך אפקטיבית: העיבוד לכלים אקוסטיים – מעיד על הנון-רוק שבו, על פזילה לקלאסיקה.  קולו כאן פחות שברירי מבעבר, מחדד את תחושת הפגיעות.  הביצוע שם את הרגש מעל הדיוק הטכני, מה שמוסיף לעוצמה של השיר.  זה המסמך המוזיקלי החזק ביותר שיצא מגפן בשנים האחרונות.

אביב גפן אנשי הגשם

אתה אותי אהבת/ עכשיו אני יודע
רק חבל שלא ידעתי אז/ משהו מחכה בי
כל אחד הוא קצת ילד/ שפוחד להישאר לבד

אני מתגעגע/ אם היית רק יודע היית מאושר
לא הערכתי את הרגע
עכשיו אני שוקע/ באבל מאוחר
מאוחר

לפעמים פגענו/ לא תמיד ידענו/ לא תמיד ביקשנו סליחה
אנחנו קצת כאלה/ אנשים של גשם
שחיים בתוך הסערה

אני מתגעגע/ אם היית רק יודע היית מאושר
לא הערכתי את הרגע/ עכשיו אני שוקע
באבל מאוחר מאוחר
אתה הרי יודע/ אפשר למות יותר מפעם אחת
אתה הרי יודע אפשר תמיד למות יותר מפעם אחת
אתה הרי יודע אפשר תמיד למות יותר מפעם אחת
אתה הרי יודע אפשר תמיד למות יותר מפעם אחת

אני מתגעגע/ אם היית רק יודע היית מאושר
לא הערכתי את הרגע/ עכשיו אני שוקע
באבל מאוחר מאוחר

אנחנו קצת כאלה אנשים של גשם
אנחנו קצת כאלה אנשים של גשם
אנחנו קצת כאלה אנשים של גשם

אביב גפן – "הסטוריה של תאונות"

אביב גפן פייסבוק