זה אלבום שנולד בשעת כאב והתרגשות ללא נשוא, כתגובה רגשית הנובעת מהתעוררות פנימית, מצורך דחוף להגיב. הדחיפות להגיב על אסון אוקטובר גרם לכך שאביתר בנאי בחר לא לכתוב שירים חדשים, אלא להתמסר כולו לשירים של אחרים. הבחירות נבעו מתוך הסיטואציה.
ב"פנים מתוקות" קטע דיבורי בין השירים אומר בנאי: "כשהפנים של הבן אדם נמחקות בתוך אידיאולוגיה מעורבבת ביצרים זה הכי מסוכן, באקסטרים זה פנים רעולות, מורעלות. מחוקות. כשהפנים של הבן אדם מחוקות אז הכל מחוק, וקל לו להרוג לאנוס ולבזוז. והכל הפוך. מוזיקה היא כוח נגד מחיקת הפנים. התווים שלה מגלים את תווי הפנים והיא מאירה את החיים שבפנים. מחייה מתים. יש עכשיו איזה התעוררות ישראלית וולקנית מתפרצת, מלאת תפארת ויופי. שמתקוממת נגד החתירה תחת החיים תחת המחיקה הפנים. זה מחזה נדיב, מרהיב. משנה חיים".
בנאי באלבום הזה מצטרף כמעט ספונטנית להתעוררות הזו. הוא אינו מניף דגלים. הוא בוחר בצליל הפנימי. לתת למילים עוצמה של הרגע מתוך תעצומות נפש שמתכתבות עם מה שארע באותו יום רע ונורא. את השירים שבחר הכניס לחלקה המאוד אישית שלו – נכון לעכשיו. זה הקול שהוא סייסמוגרף של התחושה בעת ההקלטות. מבחינה זו, ההפקה האקוסטית השאירה אותו בקווי מתאר נכונים, הכי מדויקים
בקטע הדיבורי "סינוס". אומר בנאי: "יש בי צד שמרגיש פחד ונפרדות ובדידות כאב נורא וסופיות ואימת מוות, ויש בי צד אחר יותר פנימה ולמעלה יש בו אומץ ושמחה ידיעה וטעם ומשמעות ואין שם מוות. יש נצח. מוזיקה היא באמצע בתווך עולה ויורדת מאחה ומייחדת.. כשהיא רק למעלה בשמח זה לא אמין. זה סתם קופץ. כשזה למטה זה יורד ויורד ואין לזה תחתית בתהום, כשזה עולה ויורד זה אנושי זה פועם זה חי. זה נס".
באלבום הזה בנאי נוגע בתחתית האנושי, אבל חי ופועם, מביא את השירים קול הכי אישי ואנושי שלו למקום בו הוא נמצא – מתוך הארה פנימית ורצון לראות את האור שבוקע מהחושך.
*** אביתר בנאי: בשמונה באוקטובר הייתי אמור להיכנס להקלטות לאלבום חדש. שירים חדשים. בשבעה באוקטובר זה קיבל ביטול חזק. ביום חמישי של אותו השבוע הראשון של המלחמה, עליתי לשידור לייב בפייסבוק מהבית, זה היה חלק מאותה תנועה ישראלית מתפרצת להוסיף חיים, אומץ, נחמה, התנדבות וערבות הדדית. לשיר לאנשים ולאסוף מתוכי דיבורים שעושים איזה סדר פנימי בכאוס הכללי. לתת מעצמי מה שיש לתת. במשך תשעה שבועות עשיתי את זה בכל יום חמישי.. בכל מפגש כזה הכנתי קאבר או שניים של שירים ישראלים שגדלתי עליהם.
משהו בישראליות שלי מבקש את עצמו. והשירים האלה נותנים לי הקשר ומקום ושייכות, אני זקוק לזה עכשיו מאד. כולנו זקוקים לזה עכשיו. הבקשה שלי להנציח את הביצועים האלה היא לא רק כדי לקשור את עצמי ולהתפייס עם שיריי נעוריי, אלא, ואולי בעיקר, כדי לזכור דרכם איך אפשר לצמוח מתוך אסון, איך בעת כזו צריך ואפשר להטות את החיים אל הטוב, אל הנחמה ואל המנגינה.
*** איור עטיפת אלבום: אורין קדרון, שדות פורחים של קיבוץ ניר יצחק – מתוך פרויקט "זיכרון עוטף", מיזם איור של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל- אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, המבקש להנציח את יופיו של חבל הארץ עוטף עזה כפי שהיה לפני האסון בשבת ה- 7.10.23.
אביתר בנאי אחרי החגים
אחרי החגים
שירה של ד"ר תמר אלרם
אל תפחד
מילים ולחן: אהוד בנאי
דימיון חופשי
מילים ולחן: יצחק קלפטר
מה אעשה
מילים ולחן: ארז לב ארי
פנים מחוקות
אביתר בנאי
שיר ללא שם
מילים ולחן: שלום חנוך
יש בך
מילים ולחן: ארקדי דוכין
סינוס
אביתר בנאי
שיר
מילים: אתי אנקרי וניסים טהר
לחן: אתי אנקרי
מחפש את הכיוון
מילים ולחן: מאיר בנאי
הדייגים
מילים ולחן: ארז הלוי
בוגנוויליה
אביתר בנאי
שיר אהבה טרי
מילים ולחן: שלמה גרוניך
