Play מסמן מעבר מנוסחה קודמת של Ed (“Mathematics series”) לסדרה חדשה של אלבומים עם סמלים – Play, Pause, Rewind, Stop וכו’. אחד המאפיינים הבולטים של Play הוא הטמעה של מרכיבים מוזיקליים ממזרח ומפרס. דוגמה בולטת: השיר "Azizam", שמתקשר לפרסית, ומשלב כלי נגינה או סאונד מזרחי. האלבום נועד להיות חגיגה של אהבה, יצירה, צבעים, חקר תרבויות. ש שירים שמחזירים אל המקומות ה"רגילים" של Ed: נושאים כמו אהבה, משפחה, זיכרונות. לדוגמה: ב־"Old Phone" הוא מדבר על טלפון ישן שמכיל הודעות ישנות — נושא של זמן, אובדן, חוזרים למקומות שהיו. שירים כמו "Camera", "The Vow" ו־"For Always" מתמקדים ברגשות, במערכות יחסים וברגעים קטנים אבל משמעותיים.
Play נותן תחושת התחלה חדשה, עם כוונה ברורה לא רק לחזור לפופ אלא לעשות זאת בצורה חיה, צבעונית ומגוונת בהטמעה של אלמנטים מוזיקליים מאפריקה, פרס, הודו ועוד מוסיפה עושר וצבע לפופ המיינסטרימי.
שירים בולטים מתוך האלבום: Azizam – שיר מוביל שמשלב פרסית ופופ; אחד השירים שמייצגים יותר מכל את הזריחה התרבותית באלבום., Old Phone – נושא של נוסטלגיה, זמן, אחזור; קלידיות רגילות במרקם רגשי. Sapphire – שיר שמשלב סגנונת והשפעות מזרחיות., A Little More – מרקם של תשוקה ורגש , Camera – שיר רומנטי שמתאר רגעים קטנים שיישמרו בזיכרון.
הביקורת לא "נפלה". באתר הביקורות "מטקריטיק" האלבום קביל ציון 60 ממוצע. מבקרים גורסים שהאלבום מרגיש לא פעם כמו “עוד אותו Ed Sheeran” — לא הרחק מהאזורים המוכרים, לא מספיק סיכון אמנותי. הניסיון להטמעה של השפעות אתניות וגלובליות, במקרים רבים נותר קישוט והתאמה למותג המוכר. האלבום נתפס כ”בטוח” מבחינת הכיוונים – לא פריצות דרך דרמטיות, אלא חזרה מחושבת ומזוהה לפופ רחב המגוון בשלל ז'אנרים כפולק, היפ הופ ו-R&B ואלמנטים אתניים.
שירן יודע איך לרצות את המעריצים שלו, ו-Play לא סוטה רחוק מהנוסחה הרגילה שלו, מלודי להפליא, מתגוון במידה הנכונה עם תוספות מרעננות. אחרי האזנה ל-13 שירים התחושה היא ש־Play מנסה למלא שני תפקידים: לרצות את הקהל הגדול – וזה מצליח לרוב – אבל גם לנסות להביא מישורים קצת אחרים, קצת צבע, קצת עומק. ולעיתים זה עובד, ולעיתים פחות.
Ed Sheeran – Old Phone מתוך אד שירן Play
