קראתי את התסריט הזה באיזשהו מקום, למעשה במאות אם לא אלפי שירי התבכיינות של הבחור שמקונן על הגברת האכזרית שאיתו. האם הז'אנר מחייב להמשיך לטחון את אותו הנושא. אושר כהן לא מעוניין לחשוב מחוץ לקופסה. הנושא הזה משרת רייטינג. הכל מתפרק. נפלו חזק. והיא כבר לא "אותה אחת" מתנתקת אחרי שעשו את "כל המרחק", והוא הרי לא רוצה להיות "שוב רווק". מי שישאל איך הכותבים לא מאסו בנוסחים השבלוניים האלה – צודק בשאלתו.
אושר כהן ממשיך לעשות שימוש בנושא כדי לייצר פופ היפ הופי קליט מאוד, הפעם בהפקה שמתבייתת על רדיו אמצע הדרך, כלומר – סבירות גבוהה של להיט בדרך. הביט האלקטרוני מנסה לתמוך ב"דרמה", אבל אין איזשהו קונפליקט מסעיר, אלא יותר התבכיינות מענגת על כביכול סיפור על משבר בזוגיות. השירה המסולסלת מאונפפת מקושטת בצליל קלידים אסתטי, הצליל מעוגן בהפקה פריכה המורכבת מביטים אלקטרוניים עטופים בצליל כינורות מזרחי ובקולות משוועים. עשוי טוב, אבל אני מתקשה להשתתף בצער האיש המזמר.
אושר כהן אני אוהב אותך
תמיד זה קורה לנו ככה/ הכל מתפרק במכה אחת/ ואת מנתקת אותי שוב ממך
ובינינו לא בא לך באמת שאלך/ אז תגידי לי למה את ככה/ מכל שאלה את בורחת
וזה משגע אותי לפעמים/ שנפלנו חזק ולא אמרת איך קמים/ ותמיד זה קורה לנו ככה
הכל מתפרק במכה אחת/ ואת מנתקת אותי שוב ממך/ ובינינו לא בא לך באמת שאלך
ואיך זה משגע אותי לפעמים/ שנפלנו חזק לא אמרת איך קמים
תראי אני צריך אותך/ יותר מכל דבר אחר/ תמיד אני מבין אותך/ גם כשלא בא לך לדבר
הלבד הזה שורף וקצת מציק לי בעיניים/ תראי אני אוהב אותך/ גם אם בסוף לא יסתדר
אנלא חייב להשאר/ את לא חייבת לוותר/ המיטה הזאת קרה היא רגילה שיש בה שניים
תמיד זה קשה לנו ככה/ לפעמים את שוכחת/ שכבר עשינו את כל המרחק/ ובינינו את לא רוצה לראות אותי שוב רווק
אז תגידי לי למה את ככה/ תדעי שאת כבר לא אותה אחת/ וזה משגע אותי לפעמים/ שהולכים למיטה וכבר לא מדברים
זה קשה לנו ככה/ תדעי שאת כבר לא אותה אחת/ וכבר עשינו את כל המרחק/ ובינינו את לא רוצה לראות אותי שוב רווק
וזה משגע אותי לפעמים/ שהולכים למיטה וכבר לא מדברים
תראי אני צריך אותך ….
