הודיעו כי נבחר השיר לייצג את ישראל באירוויזיון בקייב. לא ברור אופן הבחירה, האם הוגשו שירים נוספים לוועדה, מה היו נימוקי הבחירה. טראח-בום. מצד שני, אחרי ששמעתי את השיר, אני יכול להיכנס לראש של מי שהריצו את השיר הזה למועמדות בטוחה. זהו שיר אינסטנט המבוסס על טרנד הדאנס האלקטרוני, קליט, קליל, שמח. לא חשובה הקורלציה עם המילים. היא הסוד של חייו, אחרי שנטש הוא נשבר אך לא ויתר, מתגעגע מרגיש חי כשהיא בסביבה. "רציתי שתדע/ כל פיסת שבר ממך/ שובר אותי לגזרים".
אני לא מאמין לטקסט המעושה והמתקתק הזה שמתחיל ב"סוד חיי / לעולם לא לוותר/ עכשיו אני קרוב אליך/ הליכה דרך הכוכבים/ מביאה  אותי אל ההתחלה/ כאשר זכיתי איתך". גם אימרי זיו לא לקח ללב ולריאות. למעשה, זה לא תפקידו לערער על המילים. הוא צריך  לתת הקול והכל, להיות אנרגתי ומלא חיים. לא נדרשת פרשנות. השיר מכוון למסלול בטוח שתכליתו בין השאר – להעיר את צופי השוק האירופאי, להעביר תחושה של Alive, להחניף לאגו הלאומי, לצבור כמה שיותר דוז פואה. איך מעבירים עוגמת נפש של לב שבור את רחבות המועדונים? תקשיבו לשיר. אני לא מת על האנגלית של אימרי זיו. הביצוע הקולי – ללא דופי. ההפקה מחברת את הטריקים של האולפן הים התיכוני אל הפורמולות הבטוחות של תעשיית ה – EDM. מסחרית, יש כאן ליטוש מהוקצע, נוסחה שצריכה לעבוד. האם להמר? לא רצוי. הרי אנחנו אחת המדינות היותר שנואות בעולם, ומי שטוען שאין קשר בין אמנות לפוליטיקה – טועה ומטעה.

The secret of my life/ Is never givin’ up / Now I’m close to you/ Walking through the stars / Brings me to the start / When I won with you 
I was waiting way too much/ For something good to come / And I'm bit fragile /
Was waiting way too much/ It’s like an hourglass/ And you like trouble 
Breaking me to pieces/ I wanted you to know that /
Every piece broke from you/ Breaking me to pieces/
.You come around / I feel alive/ Now I'm trying/ I'm trying/ I feel alive!/ ‘Cuz everytime /
I feel alive!