התעוור הנכזב. "לא רואה כלום בעיניים", כאילו שזה לא ברור שרואים בעיניים. לאיתי לוי יש עוד שיר מתבכיין על בגידת אהובה. הלב שנאכל בלעדיה, נקרע לשניים. הכי נורא – יש מאהב-מתחרה מנגד – האם הוא "מכפר" על מה שאין לו? (למה התכוון? – סולח, מוחל?). קשקשו משהו.  .
איתי לוי קונה בקלות שיר כזה. אינו חושש ללעוס את הלעוס. הז'אנר הים-תיכוני גואה בסוג השירים9 הזה. איכשהו לתוגת הנכזב נכנס ריבונו של עולם  וגם השבת. קורץ גם לחוגים המאמינים – גם אם אין קשר לקונטקסט.
"זה אוכל לי את הלב שאת על אוטומט", שר לוי ב"מכתב" לבוגדת. נדמה שבבחירת השירים לוי ממש על אוטומט, עובד על שירים מקונפקציות (ייצור המוני) וסומך על סלסולו שיעשה את העבודה. גם כאן בולט צוות כותבים ומלחינים שעובדים על יצירה שירים תחת נוסחה קבועה. ייצור המוני של שירים בז’אנר הזה מתאפשר בשילוב של אותם מאפיינים בצורה שחוזרת על עצמה  עם טוויסט קטן בכל שיר חדש. איתי לוי לא בורר. הוא סומך לא רק על סלסולו הטבעי אלא על ההפקה המוזיקלית שגם היא משעתקת אלמנטים מוכרים.

איתי לוי לא רואה כלום בעיניים

וואלה אני ככה מלהתקשר אלייך
זה לא חכמה לשפוט אותי אני מכור אלייך
ולא אנלא אחד כזה שילחם בכוח
על מה שכבר לא שלי/ היום את כבר לא שלי

וזה אוכל לי ת׳לב נגמרה עוד שבת
עוד אחת בסלון שלי רוצה אוטומט
אז איך ריבונו של עולם רק איתך יש לי שקט?

אנלא רואה כלום בעיניים/ כי בלעדייך אני נקרע / נקרע לשניים
עומד ברחוב שלך כל לילה/ והידיים שלך עליו
אולי תגידי / אם הוא נותן לך את כל מה שיש לי
ואם הוא מכפר על מה שאין לי/ אין לי אותך

ולמה השנים כמו מסטיק מחזיקות אותנו
אם הגורל רוצה שאת תלכי אז מי אנחנו
שנחזיק לו בחולצה אם הוא רוצה לברוח
כי בכוח את לא תהיי שלי/ יותר לא תהיי שלי

וזה אוכל לי תלב שאת על אוטומט
בחיים לא חיכיתי שתצא כבר שבת
ואיך ריבונו של עולם רק איתך אין לי שקט

אנלא רואה כלום בעיניים…

איתי לוי פייסבוק