אלון אולארצ'יק הופך סקיצות ישנות מתוך ארכיונו לסדרת תקליטי אי.פי חדשים. זו אסופה ראשונה של חמישה שירים מתוכם אחד אינסטרומנטלי.
נמצא כאן שיר איטי בקצב שלושה רבעים בטון נמוך זחוח על אמנות כתיבת שירים מול מציאות החיים ("שטויות ופחדים"), שיר על הרעש הגדול שסובב את הראש מול הלב שעדיין זוכר, מעין נוסטלגיה של עלי מוהר גם הוא במקצב ואלס.
"את לא בעניין" שיר על אהבה עקרה שמחזיר למחוזות המזרח של "בחור חדש בא לשכונה". "יש לי חלום" כאמרתו של מרטין לותר קינג, שמאמין שזה יקרה – שני עמים יחיו יחד ולא פנים מול פנים אחרי כל מה שהיה, שיר פופ פשוט על החולם האופטימי על מה שחסר – מנגינה והרמוניה אולד סקול נוגים-נעימים, שיר קטן שמייחל לנורמליות.
בסוף – "שלג דאשתקד" האחרון באסופה הזו – קטע סולידי בקצב תואם שיר האיפי הזה שנשמע כחלק מיצירה.
תקליט של ניקוי מגירות – על מאפייניו המוכרים של אולארצ'יק: הסגנון הנונשלנטי – כלומר, קליל-לכאורה, מחויך, זורם, בשפה נגישה, יומיומית – בלי פאתוס, שירים של אירוניה עצמית, הגזמות מבודחות שנכתבים בקריצת עין, אבל מתחת לפני השטח מסתתרים דיוק, חכמה מוזיקלית ורגש עמוק. המוזיקה שלו שואבת מעולם של ג'אז קליל, פופ נוסטלגי קל לעיכול . סימטריות. לרוב, הביט אינו דרמטי אלא "מתהלך": קצבים רכים, סווינגיים, פאנקיים או לטיניים, ותמיד תמיד אלון אולארצ'יק עצמו: קצת מאופק, קצת ציני, מאוד מוזיקלי. הבעיה שלי עם האי.פי הזה אינה בקוצרו, אלא בתחושת האקראיות שהוא משדר. אולי כדאי יהיה לערוך את סדרת 8 אלבומי הסקיצות לשניים שלושה אלבומים שיתנו אולארצ'יק שלם יותר.
*** אולארצ'יק מציין 75 בפרויקט מיוחד – שמונה תקליטי אי.פי שלשירים שטרם נחשפו, חלקם ברמת סקיצה, חלקם באמצע תהליך של עיבוד כמו המתינו משך שנים לתורם.
אולארצ'יק: "מצאתי במחשב כמות גדולה של סקיצות, חלקן שירים, חלקן דברים אינסטרומנטליים, סך הכל כ-100 סקיצות. בעבר ניסיתי להיפטר מהן שוב ושוב אך ללא הצלחה, כי אהבתי אותן למרות שלא נכנסו לשום אלבום. אלה סקיצות שוות בעיניי ולדעתי, מגיע להן לצאת לאויר העולם. אלבומי הסקיצות ייקראו ״כאילו שירים 1״,״כאילו שירים 2״ וכן הלאה… (רעיון מגניב, לא?)
אלה אלבומים חושפניים כי יש בהם קטעים מהוססים, קטעים שאם הייתי מוסיף אותם לאלבום מן המניין הם היו עוברים עיבוד מדוקדק, כרגיל, עם נגנים שמנגנים על כלי נגינה אמיתיים ולא דיגיטליים. אבל אלה סקיצות, יש באלבומים האלה חופש יצירתי רב, פחות אחריות. מעולם לא הוצאתי כמות כזו של שירים יחד – במצבים שונים, מתרגש לשחרר אותם – עכשיו הם גם שלכם".
צילומי סטילס: מרגלית חרסונסקי צילום עטיפה: אילן בשור
