אתחיל בדברים על מוזיקה ככלי ריפוי והנצחה, למעשה – סיפורו האישי של דניאל וייס – שעובר דרך טרגדיית 7 באוקטובר ואובדן הוריו וממשיך להדהד בשירתו , כפי שבאה לביטוי בחשיפתו בהכוכב הבא. בקאברים כמו “Imagine”,“אני גיטרה” ו"שדות של אירוסים" בהם בלט קול רחב מרגש, ושליטה טכנית – עם עומק מוזיקלי ורגש פנימי חזק.
“יש לי סימן” הוא ביטוי למסע של ריפוי שנולד מתוך האובדן והמתנה שקיבל מאמו, ודניאל מצליח ליישם בו את התכונות הנ"ל. זה שיר על מסע פנימי שאינו נגמר, ועל האפשרות למצוא רוך גם בתוך כאב.
דניאל מצליח להיות אישי ופרטי מאוד – ובו זמנית אוניברסלי ורחב. השיר נע נע בין קוֹל געגוע לקול נחמה. הוא מצליח להעביר תחושת מסע פנימי דרך זיכרון, אהבה, כאב ושייכות.
"כמה מילים, כמה תווים / ורגשות אשא בי הלאה" משדר התמה המרכזית – מסע כמצבור רגשי, זיכרונות, מוזיקה (תווים), מילים ורגשות – כולם מועברים הלאה, כמו מטען חיים.
"יש לי סימן – קמט בזמן / שדוקר בי פנימה / שבר ענן, בית קטן / וקולה של אמא" – זיכרון שצרוב בתודעה, פצע מטפורי. החום של אמא כזיכרון חיים. נוכחותה ככוח פנימי מלווה. "יש בעינייך רוך ושמיים / שממתיקים את סודך"
וגם זו בקשה פשוטה ואינטימית: לא הסברים או סליחה – רק חום, חיבוק, אהבה שקטה. "אל תכעסי, רק תכסי / את גופי בחושך"
נקודת שיא: "את בנפשי, בחוש השישי / כמו כמעט ביחד"– זיכרון שחי בו לא כחוויה הגיונית, אלא כאינטואיציה, תחושת קיום עמוקה. משהו שהוא מעבר למוחש, מתחברת לנוכחות על־טבעית של אדם שאיננו.
המוסיקה כמו נכתבה לקול הרגש של דניאל – במנגינה ובהרמוניה – מאפשרת לו עומק מוזיקלי ושילוב של רגש פנימי חזק.
צילום: סתיו ברקאי
דניאל וייס יש לי סימן
כַּמָּה מִילִים, כַּמָה תָּוִוים
וּרְגָשׁוֹת אֶשָּׂא בִּי הָלְאָה
לְכָל מַסָּע, יֵשׁ עוֹד גִּרְסָה
מַקְבִּילָה לְמַעְלָה.
יֵשׁ לִי סִימָן – קֶמֶט בַּזְּמַן
שֶׁדּוֹקֵר בִּי פְּנִימָה
שֶׁבֶר עָנָן, בַּיִת קָטָן
וְקוֹלָהּ שֶׁל אִמָּא
יֵשׁ בְּעֵינַיִךְ
רוֹךְ וְשָׁמַיִים
שֶׁמַּמְתִּיקִים אֶת סוֹדֶךְ
זְמַן חִיבּוּקָיך
חַי בִּי עֲדַיִין
וְשׁוּב יָדִי בְּיָדֶּךְ
כַּמָּה דִּמְעוֹת וְקְלִישַׁאוֹת
וְהַפְתָּעוֹת אָשִׁיר בְּאוֹשֶׁר
אַל תִּכְעֲסִי, רַק תְּכַסִּי
אֶת גּוּפִי בַּחוֹשֶׁך
אֲנִי נוֹדֵד, כְּבַר לֹא בּוֹדֵד
חַי מוּלְכֶם בְּלִי פָּחַד
אַתְּ בְּנַפְשִׁי, בַּחוּשׁ הַשִּׁישִּׁי
כְּמוֹ כִּמְעַט בְּיַחַד
יֵשׁ בְּעֵינַיִךְ
רוֹךְ וְשָׁמַיִים
שֶׁמַּמְתִּיקִים אֶת סוֹדֶךְ
זְמַן חִיבּוּקָיך
חַי בִּי עֲדַיִין
וְשׁוּב יָדִי בְּיָדֶּךְ
