"זה הסוף של כל שיר שאנחנו שרים", מתאבל רוברט סמית' ב-'Alone', השיר הפותח וסינגל ההשקה של אלבומו הראשון של הקיור. יותר ממחצית מהזמן של השיר מוקדש להקדמה אינסטרומנטלית ארוכה. המבנה מזכיר את Plainsong, משיא הקריירה של 1989 מ-Disintegration. יש לו רצף אקורדים יפהפה, גם המנגינה הקודרת והקצב האיטי שנשמע כשיר הלוויה.
זהו שיר אופייני לסגנון הגותי-דיכאוני של הקיור, עם אווירה מלנכולית וצלילים עוטפים שמייצרים תחושה של ניכור ובדידות. השירה של סמית’, הסולן והכותב הראשי, ממשיכה לשמור על האופי הייחודי והרגשני שאופייני לו, כשהמילים מתארות תחושות של חוסר וודאות, חרדה ובידוד – נושאים שמלווים את עבודות הלהקה במשך עשרות שנים
השיר עטוף באווירה מהורהרת, מעין בערה איטית, מעלה תחושה של התבוננות פנימית, נישא על ידי צליל קלידים נוגה, קצב זוחל וצליל הגיטרה המלנכולי הייחודי של הלהקה. בגיל 65, הקול של רוברט סמית' לא השתנה הרבה במהלך השנים.
"Songs of a Lost World" מציין את האלבום הראשון מזה 16 שנים מאז 4:13 Dream בשנת 2008 של הקיור. אלה שמונה רצועות שמגלמות גוון אפל, מופנם, שירים ארוכים בנושאים של אובדן, מוות והתפרקות רגשית – שהגדירו את המוסיקה הלהקה. הסולן רוברט סמית', שכתב את השירים במהלך המגיפה, מתעל אבל אישי והשתקפות קיומית, במיוחד ברצועות כמו "I Can Never Say Goodbye", בהשראת אובדן בני משפחתו. שירים אחרים, כמו "Alone" ו-"Endsong", משדרים תחושה של סופיות, במסע שעובר דרך ייאוש וקבלה.
מבחינה מוזיקלית, האלבום מאפיין את האווירה והעוצמה הרגשית של הלהקה. קולו של סמית' הוא אותו קול נכאים מוכר. ההרכב הנוכחי של The Cure כולל חברים ותיקים סיימון גאלופ ורוג'ר אודונל, כמו גם הגיטריסט ריבס גברלס והמתופף ג'ייסון קופר, עם ופרי במונטה, שהצטרף מחדש ללהקה ב-2022.
האלבום נושא את חותמו הייחודי של רוברט סמית’ – הן מבחינת הטקסטים והן מבחינת המוזיקה, שומר על הצליל המלנכולי והאמוציונלי המזוהה עם הקיור מאז אלבומים קודמים כמו Disintegration משנת 1989
השירים באלבום מביעים חוויות אישיות של סמית’, כולל התמודדות עם מוות במשפחה, במיוחד בשיר “I Can Never Say Goodbye” שמוקדש לאחיו שנפטר. הפתיחה והסיום מציגים נרטיב מעגלי המסמל התחלה וסוף בלתי נמנעים, תוך שהם יוצרים תחושת מסע אל תוך עולמות של דיכאון ואובדן
המבקרים מציינים את האלבום כאחת מהיצירות הטובות ביותר של הקיור , מוסיקה רגשית ומלאת עומק, כאשר הקול של סמית’ נותר עוצמתי וחד למרות השנים שעברו. עם זאת, יש לציין, כי האלבום כולו אפל למדי ואין בו רגעים קלילים כמו שירים קודמים של הלהקה.
נראה שהמסר של הקיור לקהל שלהם , שמעדיף את ה-Cure כשהם עטופים באומללות וייאוש – אין חדש תחת ליקוי החמה שלנו.\
הקיור Songs Of A Lost World בהופעה
