זהו האלבום הראשון והיחיד של “השלושרים” שיצא בשנת 1969. העיצוב נעשה על־ידי דוד טרטקובר, וצילומים הופיעו בצילומי עטיפה מאת אלונה איינשטיין. "השלושרים” כללה את בני אמדורסקי (מפיק וזמר), שלום חנוך וחנן יובל. השם “השלושרים” הוא שילוב בין “שלושה ששרים” לבין המושג הצרפתי “קלושרים” (נוודים)
האלבום שיצא לאור ב־באוגוסט 1969,נחשב פורץ דרך בזכות השילוב של רוק מערבי (כמו הביטלס) עם מילים בעברית. לאחר יציאתו, שודרה תוכנית טלוויזיה מיוחדת בשם “סתם ככה עם השלושרים”, שכללה קטעי וידאו ושירים של הלהקה. בשנת 1970 גם הופיעה הלהקה בפסטיבל הזמר החסידי, שם זכתה במקום השלישי עם השיר “והאר עינינו” של שלמה קרליבך. הלהקה התפרקה לאחר ששלום חנוך, עזב ללונדון;  ב־1993 הם התאחדו במסגרת תוכנית טלוויזיה לזכר בני אמדורסקי. 
המוזיקה של “השלושרים” הייתה משהו די חריג בזמנו — שילוב של רוק פופ מערבי (עם השראה מאוד ברורה מהביטלס והפופ הפסיכדלי של סוף שנות ה־60) עם שירה עברית חדה, לעיתים שובבה ולעיתים מחאתית.
מאפיינים בולטים בסגנון המוזיקלי – הרמוניות קוליות – כמו בלהקות פולק־רוק אמריקאיות (הברדס, פיטר פול ומרי), שלושת הקולות נשזרו יחד בהקפדה, עם חלוקת תפקידים ווקאלית ברורה. בני אמדורסקי הביא את העומק הקולי, חנן יובל את הצלילות, ושלום חנוך את הגוון המחוספס־צעיר. במוסיקה בלטו עיבודים חדשניים – המעבד מישה סגל הכניס כלי הקשה, אפקטים חשמליים וגיטרות עם סאונד מערבי שלא היה נפוץ בזמר העברי של התקופה.
טקסטים: יהונתן גפן, ירון לונדון ויורם טהרלב כתבו שירים עם הומור, ביקורת חברתית, ודמויות צבעוניות. “מי מפחד מגברת לוין” למשל היה כמעט מיני־מחזה מוזיקלי.
במוסיקה ניכרו השפעות פולק ורוק פסיכדלי – לצד השפעות הביטלס, אפשר לשמוע קווים של פולק אמריקאי, מקצבים סווינגיים, וגם נגיעות של רוק מתקדם מוקדם.
בגדול במוסיקה היה איזון בין קלילות לרצינות – חלק מהשירים (“ציף ציף מעל הרציף”, “בלדה לזבוב”) הם שטותיים ומלאי הומור, בעוד אחרים (“מי אם לא אלוהים”, “האיש אשר יביא את הבשורה”) נוגעים בנושאים עמוקים יותר.
ההבדל מהזמר העברי הישן: בשנת 1969, רוב השירים בעברית עדיין נשענו על סגנון ההגשה של “להקות צבאיות” או זמר עברי קלאסי. השלושרים שברו את התבנית: הם הכניסו חשמל לגיטרות (תרתי משמע), הם שמו דגש  לפרסונליות של כל אחד מהזמרים, ההפקה  נשמעה “מערבית” כזו שמדגישה את הבס והתופים, לא רק את המנגינה.
למרות שהוציאו רק אלבום אחד, ההשפעה שלהם ניכרה שנים קדימה –  שלום חנוך המשיך הוביל את הרוק העברי, חנן יובל התבלט כזמר ומלחין, ובני אמדורסקי הפך למפיק חשוב. האלבום שלהם הפך לפריט אספנות, ולמעין “הצהרת כוונות” של דור חדש בזמר העברי.

השלושרים – איפה נטשה ופייר

השלושרים – ציף ציף 

 השלושרים היושבת בשורה הראשונה