וּמִנִּי אָז כָּבוּ עֵינַי כָּל עוֹלָמִי חָשַׁךְ עָלַי כִּי לָעֲגוּ לִי יְדִידַי טוֹב לִי מוֹתִי מֵחַיַּי, שר זוהר ארגוב את מילותיו של אביהו מדינה. עברו הרבה שנים מאז ארגוב שר את השיר לאלבום "נכון להיום", אלבומו הרביעי שיצא לאור בשנת 1982אחרי זכייתו בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "הפרח בגני". זה היה האלבום שהכניס את "המלך" לתוך פס־הקול הישראלי העל־זמני.
האלבום הזה, שכלל גם את "הפרח בגני" ו"בדד", מכר מאות אלפי עותקים. אבל ההצלחה והנפילה של זוהר היו שזורות זו בזו. שיר אהבה נכזבת שגורם שבר נפשי עד כדי "טוב לי מותי מחיי". מדינה כתב את תסריט הקריסה הנורא של זוהר. "כל עולמי חשך עליי", שר זוהר, ארבע שנים בלבד לפני שהבין סופית, בגיל 32 בלבד, בתא המעצר של משטרת ראשון־לציון, שטוב לו מותו מחייו.
איך הפך הזמר הזה, שפעל בסך הכל עשר שנים והוציא שבעה אלבומים, למיתולוגיה הכי גדולה במוזיקה הישראלית, ואיך השירים שלו רלוונטיים מתמיד, גם ארבעה עשורים אחרי מותו. העובדה שזוהר היה כבר אז בשפל עמוק כתוצאה מהשימוש בהירואין, לא פגעה בהצלחת שיריו כ"בואי הלנה", "אמא", "מלאך שטן", "בדד" "הפרח בגני", "ים של דמעות" מאידך, הביקוש להופעותיו קטן בשל נטייתו שלא להגיע אליהן.
המיתוס עבד תמיד שעות נוספות, עיקר כל ניסיון לעסוק בזוהר ארגוב באופן רציונאלי. הכתבות האלה – מה היה עושה "המלך" אילו חי היום, ממש אינן תורמות להערכה נכונה של הזמר ומעמדו בז'אנר שהוא מייצג.
מיתוס יותר מכסה מאשר מגלה. עם מיתוס לא מתווכחים. גם כשמדברים בדמות (טראגית ככל שתהיה) כמו זוהר ארגוב, שהגיעה לקולנוע ולתיאטרון, לא חובה לתת לאגדה להאפיל על האמת.
זוהר ארגוב – "בדד", "הפרח בגני"
זוהר ארגוב – כבר עברו השנים (מתוך הסרט 'כאסח')
כבר עברו השנים/ אך אזכור הימים/ עת היינו אוהבים
נשבעה אמונים/ ובשם הקדושים/ לי נתנה נעורים
ולפתע פתאום/ או ארור זה היום/ לא היה זה חלום
הודיעוני רעי/ שראוה וודאי/ עם אחר בחשאי
ומיני אז כבו עיני/ כל עולמי חשך עלי/ כי לעגו לי ידידי/ טוב לי מותי מחיי
אנה אלך אנה אברח/ איך אתנחם איכה אשכח/ איכה אשכח
לא אמרה לי דבר/ לא הבחנתי בזר/ אף לא בעולם אכזר
לא ידעתי על מה/ רחקה נעלמה/ ואיתה הנשמה
והבית החם/ כה בודד מיותם/ גם השיר בו נדם/ מה נותר מה נשאר
גם היום לי קדר/ ובלילה בלילה קר
ומיני אז כבו עיני…
