ריקוד טראנס יכול לשמש כבריחה מעומסים רגשיים כמו צרות, לחץ, מלחמות ומטלות יומיומיות. הוא לא רק אקט גופני – הוא גם דרך לבטא רגשות, לשחרר מתחים, ולהתחבר לעצמך ולרגע. הרבה אנשים מוצאים בריקוד הזה מרחב חופשי, שבו הם יכולים לשכוח מהמציאות הקשה ולהיות פשוט נוכחים, בגוף ובתנועה.
ברוב המקרים במוזיקת דאנס/ טראנס המילים הן יותר כלי להעברת אנרגיה או אווירה מאשר סיפור עמוק, רגש נוגע או מסר חשוב. הקצב, הביט והסאונד הם המרכז, והמילים לפעמים פשוט שם כדי לשרת את הווייב. לפעמים דווקא הפשטות או החזרתיות של מילים בשירי דאנס/ טראנס יכולה להיות אפקטיבית בדרכה – כששומעים אותן במקום הנכון, בזמן הנכון, עם האנרגיה הנכונה.
יאיא ובליס משתפים פעולה בחמישה שירים בהפקה משותפת עם אורן (DEGO) עמנואל. יאיא הוציא השנה את הפרויקט בעל שני החלקים – "זה חי בי" ו"זה חי בי 2". "זה חי בנו" הוא ההמשך בשיתוף פעולה עם אחד מאומני הטראנס המובילים בעולם. השניים לקחו את השירים מ"זה חי בי" והפכו אותם לגרסאות טראנס חדשות. השירים? להשתחרר מלחצים, הקרבה אישית, הגוף שאינו מתרפא, אנרכיזם אישי – האריה שמתרוצץ בתוכך.
מוסיקת טראנס נתפסת לעיתים כ”פשוט לרקוד”, אבל יש לה עומק רב מעבר לזה. היא לא רק מוסיקה לרחבות; היא תופעה תרבותית, פסיכולוגית ורוחנית במובנים רבים. כמובן שיש מימד גופני חזק. הטראנס מחבר גוף ונפש דרך התנועה, כשהריקוד הופך להיות סוג של טקס, פורקן או ביטוי.טראנס טוב לא רק “מרים את האנרגיה” אלא גם מספר סיפור דרך שינויי מקצבים, אווירה, מעברים וחזרות. הוא יוצר מסע פנימי – לפעמים שמח, לפעמים עמוק, לפעמים אפילו מאתגר.
ה-EP הזה עשיר במנגינות, שכבות סאונד, אפקטים פסיכדליים וקומפוזיציות לא ליניאריות המאפשרות חופש אומנותי . בטראנס הזה יש גם סיפור ומסר הנבנים בבנייה הדרגתית שמגבירה את המתח, שמתפוצץ לרגעי אקסטזה. לא משנה אם זה גואה, פרוגרסיב או פסיי-טראנס – כשהוא טוב, אתה יודע את זה. אתה מרגיש את זה.
יאיא ובליס זה חי בנו
