מדובר לא רק בביצוע מחודש אלא בשכתוב תרבותי: מפגש בין נעמי שמר, יהורם גאון, וסאבלימינל – עולמות שלא נועדו זה לזה מכל בחינה. מצד שני: זה שיר שמייצר גשר בין דור החלוצים לדור ההיפ-הופ, בין קולקטיב  לאינדיבידואל

המקור של נעמי שמר – ציונות כתהליך, לא כהישג “לא אהבתי די” הוא שיר של תנועה מתמדת: – " עוד לא בניתי/ עוד לא מצאתי/ עוד לא שתלתי/ עוד לא הקמתי" זו לא רשימת הישגים – אלא רשימת חוסרים שמבקשים הגשמה. .הרעיון המרכזי: האדם והאומה תמיד בתהליך.. מי שחי – עדיין “לא אהב די”.. זה שיר חלוצי, אבל לא פומפוזי.  ציונות של עבודה יומיומית, לא של דגלים.

סאבלימינל לא מנסה “לשבור” את השיר. הוא מתיישר אליו. הוא לוקח את רעיון ה"עוד לא" של נעמי שמר. ומתרגם אותו לביוגרפיה אישית. אצל שמר – "עוד לא בניתי כפר", אצל סאבלימינל: – עדיין עובד קשה כל יום לבנות את בית חלומותיי, לגדל פה את ילדיי. זה אותו רעיון – רק בקנה מידה קטן יותר. מהלאום למשפחה שמשקף הפער בין הדורות היוצרים.
"נזכר איך ממך ברחתי כמו מגיפה/ התבגרתי והבנתי זה הכל היה שטויות"  – הוא מודה שבעבר רצה לברוח מישראל, מהזהות, מהאחריות.. עכשיו הוא בוחר להישאר. זו בחירה רגשית. "בחרתי לאהוב" – זה כמעט רימייק ישיר לרוח של: "עוד לא אהבתי די"  – אהבה כבחירה, לא כסיסמה.
העיבוד החדש משלב  רגאיי, דאנס ואלמנט חסידי. ביחד מתקבלת אווירה של שמחה שקטה ולא התלהבות מתפרצת.. זה מתאים לרוח השיר: לא הכרזה, אלא התמדה.
הראפ של סאבלימינל פשוט מאוד, אפילו בסיסי, אין בו עומק פואטי כמו אצל שמר אלא רגעים קלישאתיים, אבל אולי זה חלק מהאסטרטגיה: – להיות מובן, לא מתוחכם. הראפ של סאבלימינל לא בא להחליף את נעמי שמר.
הוא בא להגיד: גם אני, בדרכי, עוד לא אהבתי די. הדימוי הציבורי שלו לא היה מעולם מחאתי-פוליטי, בדואט עם גאון החיבור מרכך אותו עוד יותר.

יהורם גאון הוא לא רק מבצע – הוא סמל, וכשסמל לאומי נכנס לפרויקט כזה, זה תמיד מעלה את החשד לפופוליזם. אבל המציאות מורכבת יותר. הוא לא מתארח אצל סאבלימינל – סאבלימינל מתארח בתוך מסורת שגאון מייצג.
במובן הזה, גאון יוצא מחוזק, כאילו אומר – התרבות העברית לא שייכת רק לדור שלי. זו עמדה נדירה לאמן ותיק. הוא נשאר מכובד, ממלכתי, לא מתרפס. אין כאן ניסיון להיות “צעיר”. האם זה מהלך פופוליסטי? תלוי איך מגדירים פופוליזם. אם פופוליזם הוא  ניסיון לדבר להרבה קהלים – אז כן, בוודאות.
סביר להניח שהוא רואה בזה גם ניסיון להשאיר שירים חיים, לא קפואים בארכיון. חלק מהקהל הוותיק יכול להגיד: “זה לא מתאים לו”. אבל גאון בוחר לשים את עצמו בעמדת גישור, לא בעמדת שימור קשיח, לא כמי שרודף טרנדים. זה מהלך שמכוון לפופולריות – אבל לא פופוליזם ריק. פופוליסטי היה אם גאון היה מוותר על מי שהוא. כאן הוא מביא בדיוק את מי שהוא – רק לתוך הקשר חדש.

צילום עטיפה: חן איפרגן 

יהורם גאון וסאבלימינל לא אהבתי די

באלה הידיים עוד לא בניתי כפר
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך

איי עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
איי עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימת

עוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגי
עוד לא הכל עשיתי ממש במו יד
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די

איי עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
איי עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי

‏הבנתי 
אני חלק משבט אז ישבתי כתבתי שיר 
איך ישראל יפה מתקדמת ותמיד על המסלול המהיר
עדיין עובד קשה כל יום לבנות את בית חלומותיי 
לגדל פה את ילדיי, עם אהבת חיי 

ואף על-פי שאת פה ואת כל כך יפה 
נזכר איך ממך ברחתי כמו מגיפה 
אז היו הרבה דברים שרציתי לעשות
אבל התבגרתי והבנתי זה הכל היה שטויות 

‏אין עוד אחת כמוך ואת נכנסת אליי ללב 
חיבקת אותי חזק חזק ריפאת את הכאב 
היום אני מבין שאסור לי לעזוב 
מושיט לידי
הנני !
בחרתי לאהוב…

איי עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
איי עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי

איי עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
איי עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתי

יהורם גאון פייסבוק

סאבלימינל פייסבוק