הייתה התרגשות מקצה עד קצה של ההיכל. היא הייתה ראויה. הקריירה של לאה שבת נבנתה הפוך מהמקובל: שנים של כתיבה לאחרים, הכרה מקצועית לפני הצלחה המונית, קול ענק בלי מיתוג ענק. היא תמיד הייתה “הזמרת של הזמרים”.
הופעה ראשונה של לאה שבת ב־היכל התרבות תל אביב היא לא עוד תחנה בסיבוב. היא סגירת מעגל מתבקשת. זו הייתה הכרה מאוחרת, אבל עמוקה יותר. לא עוד זמרת אהובה, אלא דמות שהמוזיקה שלה נתפסת כחלק מהסיפור התרבותי המקומי.
בישראל זמרות נשמה כמו לאה כמעט תמיד נשארות בשוליים המסחריים. המופע בהיכל אומר משהו הפוך אפשר להיות: עמוקה, לא טרנדית, ובכל זאת להגיע למרכז. הערב הזה עשה לה תיקון, אבל לא שינה דבר ממה שידוע – שלאֵה שבת גדולה, והיא אחת ויחידה.
היה הרבה אור על הבמה – תרתי משמע. לאה עלתה טעונה בהתרגשות גדולה והפכה אותה לאנרגיה שאינני זוכר אצלה.
סוד הקסם? חספוס, פשטות ועוצמה פנימית, ואין לי צל של ספק שאצל לאה זה בא נטו מהבטן. איך שרה : "רק החיים לוקחים אותי". אלה החיים מבעד לתמהיל מילים פשוטות, שהופכות אמת חיים, גם כשהן כמעט נשחקו כמו גם "ואני יודעת שבים/ יש גל אחד שהוא שלי/ ועץ אחד שהוא שלי/ וכוכב אחד שלי/ וילדה קטנה שהיא שלי/וחתיכת שמים".
קול מלנכולי, מחוספס, רגש שבא מבפנים ומתלבש על מיתרי הקול. שבת תהפוך משפט שעל הנייר נראה נדוש לאמת אישית. פשטות שאינה גולשת לפשטנות. אהבה, חיפושים, געגועים, שאלות על מהות עצמית. תום הילדות מול הספקות של הבגרות. והרבה אור בקצה המנהרה. לאה אינה מחקה סגנונות אתניים. היא הטמיעה אותם, כמו היו בדמה, מהספרדי לטיני ועד הים תיכוני.
השירים הם פופ עם אלמנטים של פולק רוק, ומשהו ים-תיכוני, מנגינות סימטריות, קצב טוב, עיבודים נפלאים, שנתפרו לערב הזה, טקסטים בלי פלסף, על בני אדם, על רגשות הכי ראשוניים, והיא שרה אותם בקול-של-געגוע, יודעת להפוך את הניכור לחום, את המר למתוק, את העצב לחום אנושי. שירים  מהסוג שאינם  נבחנים במבחן הזמן, שמציגים  סינגר- סונגרייטר, בקווי המתאר המסוגננים, שהפכו אחדים משיריה לקלאסיקה מקומית.
הריגושים החזקים הגיעו בדואטים. כששני זמרים נפגשים, כשהלבבות השרים מתנים אהבים. כששני קולות חוברים "לכתוב מחדש" את השיר, נולדים  מומנטים מרגשים. דואטים הם לעיתים מעין בונוסים. מבחינת המאזין – הוא מצפה שהדואט יעצים את השיר. – דוד דאור בקו הרוחני-לירי מחבר ביניהם. שניהם שרים מתוך נשמה ולא מתוך הפקה. אסף אמדורסקי הוסיף משהו מהקו האמנותי-אלטרנטיבי שלו, אולי כדי להראות, שהיא לא רק זמרת נשמה קלאסית, אלא גם יוצרת שמחוברת לפופ ישראלי איכותי. כמובן, האח שלומי שבת – השורש המשפחתי-הים-תיכוני. הדואט ביניהם תמיד חשף משפחתיות מופלאה, שחלקו הוקדש למחווה למתי כספי ז"ל, והסתיים כשלאה וכל האורחים שרים את "כוכב אחד מעז".
רוחה הטובה הייתה על הבמה עם כל מה שהיא-היא. היא נשבה חזק בשירי הסיום "השיר שיביא לך אהבה", "רק החיים", "ירח בשמיים". הקהל לא נשאר במקומותיו.
בעיקר ערב של שמחת חיים, לא של עצבות, משודרג בנגנים מעולים, בעיצוב במה, בתאורה. הייתה תחושה שלאה שבת באה לבלות איתנו. בילינו איתה בכיף.

שירים: לא זוכרת איזה חורף, והגשם, מצרים, על אמת, אתה הולך לישון מוקדם – עם אסף אמדורסקי, רכבת לצפון – עם אסף אמדורסקי, לגדול לצידך, ענני, גל געגוע, חמניות מול השמש – עם דוד ד'אור, כל הכוכבים – עם דוש ד'אור, חתיכת שמיים, ים של חלומות, תנגני קצת על גיטרה + חלום צועני, השבת כבר נכנסת עם שלומי שבת, בגלל הרוח – עם שלומי שבת, כוכב אחד מעז –  עם שלומי שבת ואורחים, עוד יבוא היום, השיר שיביא לך אהבה, רק החיים, ירח בשמיים, תמיד יחכו לך.
נגנים: שחר ימפולסקי – עיבודים, ניהול אומנותי, יובל אייזנברג -קלידים, בן אדלשטיין – בס, נמרוד סטאריק – תופים, נור ברגורן – פרקשן, מאור שוורצרברג – גיטרות, שם חממי – גיטרות, יניב טייכמן – עוד , כינור וגיטרה, אושי מסלה – זמרת ליווי.

צילומי סטילס: מרגלית חרסונסקי

לאה שבת בהיכל בתרבות תל אביב – על אמת 

אתה הולך לישון מוקדם – עם אסף אמדורסקי

השבת כבר נכנסת עם שלומי שבת

השיר שיביא לך אהבה

חמניות מול שמש עם דוד ד'אור

ירח בשמיים

רק החיים

לאה שבת פייסבוק