מצאו לימים מילים, מצאו למילים צלילים של עידוד ונחמה. לי בירן ואליאנה תדהר מחפשים אהבה, תקווה ובשורה טובה. ה"אולי אני בכלל עומד באמצע הדרך/ חשוך מדי ואין איך לעקוף", מערער על משאת הנפש ומציל את שיר מסוג של תפילה סתמית של סעד נפשי  ורגיעה.
הדואט אינו נוגע ישירות בטראומה שעל רקעו נכתב – השבת השחורה בעוטף והתקווה להשבת החטופים . המידע הזה הוא חוץ שירי, ה"בשורה הטובה" נוגעת במאוויים של כל מי שמצפה לה בלי קשר לאירוע כזה או אחר.  הקולות והמוסיקה משדרים את עומק הכוונה, הופכים את השיר תפילה שיש בה תנחומים וגם חיזוק, השתתפות בצער וגם אמונה .בעתיד, שאין בה ייאוש מוחלט. זוהי המנגינה כמו גם ההרמוניה שמספקים טון של תוגה מלטפת. זה יופיו של השיר.

לי בירן ואליאנה תדהר בשורה טובה

ימים שלא מוצאים להם מילים/ ימים שמנסים להירגע
הרחוב שאז היה מלא חיים/ עכשיו רק מחכה לאהבה
אולי רק לבשורה טובה/ אולי רק לבשורה טובה..
ימים שמחפשים ומחפשים/ ימים שהשתיקה כבר השתנתה
שמות מתחננים למצוא פנים/ תפילות שמבקשות טיפת תקווה
אולי רק לבשורה טובה/ אולי רק לבשורה טובה..

אולי אני בכלל עומד באמצע הדרך/ חשוך מדי ואין איך לעקוף
בינתיים הפרחים שמסביבי נובלים/ אבל עוד לא הגעתי אל הסוף
אבל עוד לא הגעתי אל הסוף

שרק תבוא בשורה טובה/ שרק תבוא בשורה טובה..

לי בירן פייסבוק