מיה סולימן אחרי שזה נגמר

מיה סולימן – אחרי שזה נגמר

מיה סולימן מתכתבת עם סגנון שמזכיר זמרות עכשוויות כמו יסמין מועלם, ששרות מדברות על מנגינה וקצב אפרוריים. הן הסונגרייטר של עצמן בסביבה המאוד אינטימית שלהן, שלחלוטין אינה פומפוזית.

מילים ולחן – מיה סולימן. עיבוד והפקה מוזיקלית – רון יצחקי
4.5/5

מסלסלת-בולעת-לוחשת מצוקת פרידה מאהבה. השירה והמוסיקה של מיה סולימן מתכתבת עם סגנון שמזכיר זמרות עכשוויות כמו יסמין מועלם, ששרות מדברות על מנגינה וקצב אפרוריים, כדי לשדר משהו פנימי מאוד. הן לא צריכות להיות ירדנה ארזי  ומירי מסיקה בקול ובמניירות. הן הסונגרייטר של עצמן בסביבה המאוד אינטימית שלהן, שלחלוטין אינה פומפוזית.
סולימן כתבה שיר על התמודדות עם אהבה חד-צדדית,  קשר לא בריא, בו רק צד אחד מנסה "לתקן" את השני, שיר של מניפולציה רגשית, מיצוי רגשי, שיקום עצמי, ותחושת חרטה מעורבת בהעצמה. "רצה אצבע – נתתי לו גוף / העיקר שתעוף עליי, אם אפשר לא רק כשחשוף". משתמשת בדימוי מובהק לנתינה טוטאלית. היא רצתה שיראה אותה באמת – לא רק גופנית – אבל הוא נשאר שטחי. התחושה: אהבה ללא הדדיות, מתסכלת ומכאיבה.
"מצאתי ת’עצמי פסיכולוגית לזה שאהבתי" "חיפיתי עליו מול הראש שלי כשהלב שלי כאב". היא הייתה המכילה, המרפאת, המגוננת – לא שותפה שווה. היא התעלמה מהשכל, ממה שידעה שמזיק – כדי להישאר.
התובנות הגיעו  מאוחר:  "ותמיד מבינים הכל רק אחרי שזה נגמר" "היום אבכה ואטפל בזה מחר" ההבנה מאוחרת, אבל מבטאת איזון בין כאב להחלטה להתקדם. היא כבר לא שקועה בו – היא מתחילה לטפל בעצמה, גם אם עדיין כואב.
סולימן מבטאת שיקום פנימי: ללמוד, להתבגר, להציב גבולות. "הפכתי ל־8200, מנתחת שיחות לפי טונים / לומדת תורת האימוג'ים – זה גדול עליי" מטאפורה חכמה: היא מנסה לפענח כל שבריר תקשורת, כמו מרגלת. מבטאת כמה מאמץ היא השקיעה כדי להבין אותו, אולי על חשבון עצמה.
בסיום: הצבת גבול ופרידה סופית: "פשוט הלב שלי התפטר… גם אם אקרוס וגם אם לא אמצא אחר – יהיה לי טוב יותר. " הלב שלה ויתר בשבילה – סירוב להישאר איפה שכואב. ההצהרה היא: גם אם אשלם מחיר, זה עדיף על להישאר בתוך מערכת רעה.
השפה עכשווית, לכאורה פשוטה אבל מיוחדת. יש בה כנות -אותנטית.
הייתי מגדיר את המוסיקה של מיה סולימן  כפופ רגשי–אלטרנטיבי / אינדי נשי עממי עכשווי בחיבור בין מילים ומוסיקה,  שילוב של ביט אמצע עם טקסט ברור ומודגש, שנותן מקום למילים, שירה צנועה עם עליה הרמונית קלה ומתח רגשי סולידי  – בלי יותר מדי דרמה, אלא  דרמה "שקטה".

מיה סולימן אחרי שזה נגמר

מצאתי ת׳עצמי פסיכולוגית לזה שאהבתי
אז נתתי לו הכל
חיפיתי עליו מול הראש שלי כשהלב שלי כאב
כמעט שלא יכול לסחוב
רצה אצבע נתתי לו גוף  העיקר שתעוף עליי
אם אפשר לא רק כשחשוף

ותמיד מבינים הכל רק אחרי שזה נגמר
עשית לי צרות בפנים היום אבכה ואטפל בזה מחר
וזה לא שלא רציתי שזה יעבוד
פשוט הלב שלי התפטר
אמר גם אם אקרוס וגם אם לא אמצא אחר
יהיה לי טוב יותר

הפכתי ל 8-200  מנתחת שיחות לפי טונים
לומדת תורת האימוג׳ים  זה גדול עליי
מינוס ומינוס זה פלוס
אתה ואני מורכבים
בוא ניצור לנו משהו פשוט בעולם הזה
הזמן שלי שווה קצת יותר מזה
מבטיחה לעצמי שיותר לא אפסיק לחייך בגלל מישהו אחר
אמשיך לחלום עד שזה יסתדר
מותר לך לבכות אבל זה לא עוזר
שימי טיימר וכשהוא עוצרתחזרי לעצמך
נו מהר נו מהר נו מהר

ותמיד מבינים הכל רק אחרי שזה נגמר
עשית לי צרות בפנים
היום אבכה ואטפל בזה מחר
וזה לא שלא רציתי שזה יעבוד
פשוט הלב שלי התפטר
אמר גם אם אקרוס וגם אם לא אמצא אחר
יהיה לי טוב יותר

הייתי לך בית רצית בית מלון
בגלל זה אני לבד
ואתה מסתובב עם עוד בחורות שקצת דומות לי
אל תדאג אני אשרוד
אני אטרוף את העולם הזה כשכבר תשבע
ותרצה כמוני עוד

ותמיד מבינים הכל  רק אחרי שזה נגמר
עשית לי צרות בפנים
היום אבכה ואטפל בזה מחר
וזה לא שלא רציתי שזה יעבוד
פשוט הלב שלי התפטר
אמר גם אם אקרוס וגם אם לא אמצא אחר
יהיה לי טוב יותר
אמר גם אם אקרוס וגם אם לא אמצא אחר
יהיה לי טוב יותר

 

מיה סולימן פייסבוק

share

2 אהבו את זה

share

2 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן