לחזור ל"שיר ליל שבת" של יהודה עמיחי ומשה וילנסקי. המילים מתכתבות עם החדשות המגיעות מאוקראינה. מהמולת ההפגזות דרך הכבישים והנסיעה שמתארכת ומובילה אל תהום החרדה והיאוש. 2022 והעולם נותר רע מיסודו. אין כל חדש תחת השמש. רגע היית שלו שאנן, ולמחרת אתה בכבישים בורח על נפשך. מלחמות, לצער כולנו, חלק מטבע אדם.
השיר מתאר את הפעולות שנעשות לקראת שבת. האווירה היא סוג של פסטורליה של ערב שבת. הכבסים כבר יבשים, הכבישים ריקים, כולם בבתיהם, והמלחמה רחוקה. במצב רגוע כזה – אפשר לממש אהבה. ברקע קיימת מודעות לסכנה ולמלחמה, שעלולה לפרוץ בכל רגע כי "הגבול הוא קרוב"… למרות החשש, אב המשפחה מתפלל לקראת השבת. "ויכולו השמיים וכל צבאם" – מבשר על החושך הבא. מול המצב האידילי הזה מופיעה השורה שמשדרת החשש – "וידענו היטב כי הגבול/ הוא קרוב ואסור לנו שם"… כאן טמונה האירוניה: החשש שכל התמונה הפסטורלית עלולה להשתנות בערב אחד.
השיר הופיע לראשונה ב"כמו צמח בר" של חוה אלברשטיין (1975) חוה שרה אותו מהורהר-קודר, בעיבוד מורכב של משה וילנסקי, צ’לו יפהפה בפתיחה, עם אלמנט ג’אזי אפלולי, שהוסיף מימד אינטימי לשיר. חווה הצליחה בטון הטראגי לשדר את עוצמת הבדידות והניכור של בשירו של עמיחי. באוקטובר 2009 שמעתי גרסה של קרני פוסטל בערב שנקרא "בנות חוה", הצדעה של זמרות לחוה אלברשטיין, שנערך במסגרת פסטיבל תל-אביב הראשון למוסיקה בצוותא ת"א. קרני פוסטל נשארה נאמנה לרוח הקלאסית שנשבה בגרסתה של אלברשטיין, ובעיבוד לצ'לו אף העמיקה את תוגת השיר, העניקה לו צבע חורפי משלה.
עכשיו זוהי הילה כהן אלעזר הנפלאה עם נגנת הקונטרבס גל מאסטרו. גרסה המעבירה רטט חדש מהשיר הזה בעיבוד אקוסטי צנוע ויפהפה שמשרת את השיר. הטון הנוגה והמתכוון בפרשנות הזו מעיד על נצחיותו של השיר כמו נצחיות האמביוולנטיות של אידיליה ומלחמה – שאף פעם לא די לה. "כבישים שבים בלי הרף/ לבדם כסוס בלי רוכבו/ והבית נסגר בערב/ על הטוב והרע שבו", כתב עמיחי. המציאות מחזירה את המילים והמוסיקה למציאות ולמודעות, ואחרי חוה אלברשטיין וקרני פוסטל – עוצמתם המחודשת מרטיטה שוב בפרשנות של הילה כהן אלעזר וגל ומאסטרו.
הילה כהן אלעזר וגל מאסטרו שיר ליל שבת
התבואי אלי הלילה/ כבסים כבר יבשו בחצר/ מלחמה שאף פעם לא די לה/ היא עכשיו במקום אחר
כבישים שבים בלי הרף/ לבדם כסוס בלי רוכבו/ והבית נסגר בערב/ על הטוב והרע שבו
וידענו היטב כי הגבול/ הוא קרוב ואסור לנו שם/ אבי התפלל ויכולו/ הארץ וכל צבאם
צבא והארץ האפילו/ עוד מעט וכבה האור/ המצווה בה שמיים התחילו/ שוב השניים צריכים לגמור
