“Not Like Us”, זוכה הגראמי, השיר של הראפר האמריקאי קנדריק לאמאר, שיצא לאור ב-4 במאי 2024, המשיך סדרת שירים המכוונים כלפי הראפר הקנדי דרייק. העימות הפומבי בין השניים, שהחל עוד ב-2013 והסלים במרץ 2024. ב-“Not Like Us”, לאמאר האשים את דרייק בין השאר בפדופיליה ומתייחס לאלבומו “Certified Lover Boy” מ-2021,, וקורא לו “Certified Pedophile”.
הסכסוך בין קנדריק לאמאר לדרייק נוצר על רקע תחרות מקצועית וחילוקי דעות שהתפתחו לאורך השנים, בעיקר סביב השאלה מי ממוצב כראפר המוביל בתעשייה.
לאמאר עורר סערה גדולה בתעשיית ההיפ הופ כששחרר את הבית שלו בשיר “Control” של ביג שון. בשיר הוא הצהיר שהוא מתכוון “להרוג” מבחינה מוזיקלית את כל המתחרים, כולל דרייק. אמנם האמירה לא הייתה אישית אלא סימן לתחרותיות בריאה, אך מהראיונות איתו, הובן שדרייק לא לקח את זה בקלות.
דרייק רמז בריאיון למגזין Rolling Stone שקנדריק לאמאר לא “ברמה” שלו מבחינה מסחרית, והציג אותו כאמן פחות מצליח. זה הצית את האש בין המעריצים ואת תחושת התחרותיות בין השניים. השניים הוסיפו דלק לאש שהתלקחה ביניהם על ידי רמיזות עקיפות זה על זה בשירים לאורך השנים: דרייק בשירים כמו “The Language” ו-“4PM in Calabasas” כלל שורות שנחשבות כביקורת כלפי לאמאר, שלא נשאר חייב ובאלבום DAMN., במיוחד בשיר “ELEMENT”, רמז לגבי עליונותו על מתחריו בתעשייה, שלדעת רבים כוון גם לדרייק.
קנדריק לאמאר נתפס כראפר שמייצג את ההיפ הופ המסורתי, עם דגש על ליריקה עמוקה ותוכן חברתי, בעוד שדרייק משלב סגנונות שונים ומשתמש בפופ כדי להגיע להצלחה מסחרית. הפער הזה תרם לראייתם כיריבים טבעיים.
התקשורת והמעריצים ליבו את הסכסוך, כיוון שהשוו ללא הפסקה בין השניים, מה שהגביר את המתח ביניהם.
מאבקי הכוח במוזיקת ראפ הם תופעה תרבותית ותעשייתית, שמושרשת בהיסטוריה של הז’אנר. זהו שילוב של אגו, תחרות, מסורת ותעשייה כלכלית. לצד הסכסוכים, זוהי דינמיות שממשיכה לשמור על ההיפ הופ רלוונטי, מרגש, ולעיתים בלתי צפוי. המאבקים האלה הכוח בין אמני מוזיקת ראפ נובעים ממספר גורמים שקשורים לזהות, יצירתיות, הצלחה מסחרית, ושליטה בהשפעה בתעשיית המוזיקה.
תחרותיות היא חלק בלתי נפרד מתרבות של היפ הופ. מסורת הראפ צמחה מבאטלים (Rap Battles): – תחרויות מילוליות שבהן ראפרים מתחרים על כישורי ליריקה, יצירתיות וכריזמה. אמן הראפ רוצה להיות מזוהה כ”הטוב ביותר” (GOAT – Greatest of All Time), ולכן תחרות היא דרך להוכיח עליונות אומנותית ומסחרית. בתחילת דרכו של ההיפ הופ, מאבקי הכוח היו בין אזורים בארה”ב – כמו ה”סכסוך” בין הראפרים של החוף המזרחי (ניו יורק) לחוף המערבי (קליפורניה), שהגיע לשיא בעימות האגדי בין 2Pac לביגי (The Notorious B.I.G) אמני ראפ לעיתים נאבקים לייצג את הקהילה שלהם, את מוצאם, או את הנושאים שהם בוחרים להבליט (כגון פוליטיקה, אלימות, עוני וכו’).
וגם: מוזיקת ראפ היא לא רק אומנות, אלא גם תעשייה רווחית. המאבק על תשומת הלב של המעריצים מתורגם לכסף דרך מכירות אלבומים, הופעות, וזרמים בפלטפורמות דיגיטליות. ראפרים נאבקים גם על שיתופי פעולה עם מותגים גדולים, קמפיינים פרסומיים, ויוקרה כלכלית.
חלק מהמאבקים נובעים מהמתח בין מי שרואה את הראפ כאומנות טהורה (ליריקה עמוקה, מסרים חדים) לבין מי שמשלב פופ ואלמנטים מסחריים במוזיקה שלו. כאמור, קנדריק לאמאר מייצג את המחנה הלירי, בעוד שדרייק מייצג את הצליל הפופולרי, וזה מהווה קרקע פורייה למאבק ביניהם המתבטא בדיסים (Diss Tracks):, שירים שבהם אמנים “יורדים” על יריביהם הם חלק מרכזי מהז’אנר. דרך השירים, אמנים שומרים על כבודם ומשדרים עוצמה. דוגמאות מפורסמות: “Takeover” של ג’יי זי נגד נאס, או “Hit ’Em Up” של 2Pac נגד ביגי.
אמני ראפ שומרים על “דמות ציבורית” חזקה – כל התקפה פומבית (דרך מילים, ריאיונות או שירים) מחייבת תגובה כדי לשמור על המעמד. מהבחינה הזו, האינטרנט תרם להעצמת מאבקי הכוח, כי כל ראפר יכול להגיב ליריב דרך טוויטר, אינסטגרם, או שיר מיידי, ולעיתים הסכסוכים הם חלק משיווק ויחסי ציבור. המעריצים דוחפים את האמנים “לנצח” בתחרות ולהוכיח את כוחם. המדיה מסקרת כל אמירה וכל סכסוך, ומלבה את האש.
השיר “Not Like Us” מכיל שורות בהן לאמאר משתמש בטון מתריס כדי להבהיר שהוא נמצא ברמה אחרת משאר מתחריו. הוא מזכיר כיצד אנשים מנסים להשוות את עצמם אליו אך לא מצליחים.
דוגמה: “They just want to be us, they don’t want to see us”
השורה נתפסת כרמיזה לכך שמתחרים כמו קנדריק שואפים להגיע להצלחה המסחרית וההשפעה של דרייק, אך הם לא באמת יכולים להשתוות אליו מבחינת ההישגים.
2. הצהרות על הישגים מסחריים:
דרייק מדגיש לאורך השיר שהוא מצליח לא רק ברמה הלירית אלא גם ברמה המסחרית. זה עשוי להיות מכוון כלפי קנדריק, שלמרות שהוא נחשב לאחד הראפרים הליריים החזקים ביותר, דרייק רומז שהוא מאפיל עליו בזכות הפופולריות הרחבה וההצלחות שלו במיינסטרים.
3. חוסר הזדהות עם אחרים:
הכותרת “Not Like Us” והמסר המרכזי של השיר מבטאים את התחושה שדרייק רואה את עצמו ואת הצוות שלו כייחודיים בתעשייה, בניגוד לשאר המתחרים. יש הסבורים שזה מעין תגובה לאמירות של קנדריק על כך שהוא “המלך” בתעשיית ההיפ הופ.זוהי רצועת ה"דיס" הרביעית של קנדריק למאר המכוונת לדרייק, שיצא לאחר יציאתו של "Meet the Grahams", הדיס השלישי שלו.
עטיפת השיר מציגה את מה שנראה כמו מבט אווירי של אחוזתו של דרייק בפארק ליין סירקל בטורונטו, קנדה. Park Lane Circle הוא נווה מדבר בטורונטו שבו מפורסמים אוהבים לבנות אחוזות מפוארות ביותר". התמונה הממוזערת, שנערכה באופן הדומה מאוד למרשם עברייני המין, ממשיכה את מסכת ההאשמות של קנדריק לאמאר שדרייק הוא טורף מיני. זה רומז שהאחוזה של דרייק, המכונה "השגרירות", היא מוקד לפעילות מינית בלתי חוקית."Not Like Us" הפך להיט מצליח מאוד הן מקומי והן בינלאומי, ושבר מספר שיאים. ב-7 במאי 2024, הוא שבר את השיא שימושים ב- Spotify לשיר היפ הופ בארה"ב.
על פי דירוגי סוף השנה "Not Like Us" נבחר לשיר הטוב ביותר של 2024. הוא זכה בפרסי הגראמי היוקרתיים של השנה ותקליט השנה יחד עם זכיות בקטגוריות של שיר הראפ הטוב ביותר, ביצוע הראפ הטוב ביותר, וקטגוריית הווידאו הטוב ביותר. דרייק תבע את יוניברסל מיוזיק גרופ על קידום השיר ועל ואת הטענות הזדוניות שלה.
במהלך ההופעה הצפויה שלו בסופרבול LIX Halftime Show בניו אורלינס בחודש שלאחר מכן, קנדריק לאמאר התייחס לתביעה באומרו "אני רוצה לבצע את השיר האהוב עליכם אבל אתה יודע שהם אוהבים לתבוע" כהקנטה לפני שביצע את הבית הראשון והפזמון של "Not Like Us" לקראת סוף הסט שלו.
Not Like Us מלחמת עולם בראפ קנדריק לאמאר נגד דרייק
קנדריק לאמאר פייסבוק
