משה כורסיה – אבא אבא אבא

הימים הנוראים מחזירים ל"אבא", ומשה כורסיה זועק תפילה אישית, שנכתבה מתוך שברון לב, חרטה וכמיהה לחיבור מחודש עם האל

ספטמבר 2, 2025

מילים ולחן: משה כורסיה מאור שושן הפקה מוסיקלית מתן דרור

 4/5

הימים הנוראים מחזירים ל"אבא", עניין כמעט אופנתי, שלא לדבר על שיווקי. "אבא" מבוקש מאוד בימים האלה. משה כורסיה זועק תפילה אישית, שנכתבה מתוך שברון לב, חרטה וכמיהה לחיבור מחודש עם האל לקראת הימים הנוראים. מדובר בשיר "תשובה" – לא רק חרטה על מעשים, אלא גם זעקה של בן שאיבד את הדרך ורוצה לשוב אל אביו.
השיר כתוב בשפה יומיומית, מדוברת, אך טעון במשמעות רוחנית, רגשית ותיאולוגית עמוקה, במיוחד על רקע חודש אלול וראש השנה – תקופה של חשבון נפש והתקרבות מחודשת אל הבורא. כורסיה מתמודד עם הבושה – אחד המכשולים המרכזיים של חרטה ותשובה. "ברחתי כמו פרפר לאש / חשבתי שניצחתי" – דימוי של תשוקה הרסנית, טעה לחשוב שהוא מנצח – כשהוא בעצם התקרב לאבדון.
"עומד מולך ומבקש / כל הזיוף הזה לא בא לי" – הוא עייף מהעמדת הפנים, מהזיופים – ומבקש פשטות, אמת, חיבור. "נמאס לי כבר עוד לנחש / תזכיר לי למה באתי" –זוהי שורה של אובדן דרך – גם רוחנית וגם קיומית. הדובר שכח למה בכלל הוא חי, מי הוא מול בוראו. הוא מבקש שיזכירו לו את הייעוד, את המקור הוא אבוד. אין דרך, אין תחושת שייכות.
"רצתי אל העגל / קשה לי קצת לנשום" אזכור ישיר לחטא העגל – מסמל פנייה לאלילים, לרוח של שקר, לבריחה מהאמת. החנק הרוחנ, העדר בתקווה והחלום מובילים לרצון דחוף לחזור – לא מחר, לא בעתיד. עכשיו.
הקריאה המשולשת "אבא אבא אבא תן בי אור" מדגישה את הכמיהה הרגשית האדירה – לא רק לקרבה אינטלקטואלית לאלוהים, אלא לקשר עמוק, אישי, כמו ילד לאב.

השיר לא מציג חוזר בתשובה מהולל, אלא אדם מותש, שבור, חסר אנרגיה – אך עם לב בוער. – "אני לא רוצה להישאר פה במקום". התקיעות מולידה תפילה לזוז, להתקדם, להיוולד מחדש.
"אני מספיק להתחפש / מתפשט עכשיו במים" רמז לטבילה במקווה – סימן לטהרה, להתחלה חדשה. ה"מתפשט" הוא גם מטפורה להסרת קליפות, שקרים, זהויות שקריות.
"רק אל תסגור לי תשמיים" – הפחד האמיתי: שלא תהיה תשובה, שהלב יידפק – ולא ייענה.
"נשבע עכשיו, הכול אמת / אפשר לראות לי בעיניים" הבטחה שהפעם אין זיוף. האמת הזו ניכרת, גלויה. "אם יש לי כאן עוד מה לתת / אל תוותר עליי עדיין" מבקש מהקב"ה לא לוותר עליו – אולי גם כשהוא עצמו כמעט ויתר
המוסיקה פופ אלקטרני (EDM) רקיד, בהפקה עכשווית, שאינה גולשת למחוזות השמחה, אלא נשארת בגבולות המצוקה-בקשה-אמונה, שירה שיש בה דיבור, תחינה וגם משהו המנוני בפזמון החוזר שנוגע בשירת רבים. היא (המוסיקה) ממלאת בתחושה של פיו וליבו שווים.