דור חדש של זמרים-יוצרים בישראל שבוחר ליצור באנגלית הוא חלק מתהליך של פתיחות תרבותית, טשטוש גבולות, וניסיון ליצירה אוניברסלית. זו מגמה שלא רק מעידה על שינוי בטעם המקומי, אלא גם על שאיפות גדולות יותר – לביטוי אישי אמיתי ולחיבור לקהלים עולמיים.
קחו את Kill The Messenger של מתן וקסלר, שיר פולק-רוק, שעומד באיכויותיו הטקסטואליות והמוזיקליות בכל סטנדרט אוניברסלי. השיר עוסק בתחושות של כאב, ניכור, בידוד פנימי, חיפוש אחר חופש. הוא מגיע ממקום של משבר קיומי, רגשי או פסיכולוגי עמוק, ומציג תהליך נפשי טעון שנע בין קיפאון, תודעה כלואה, ועד כמיהה לשחרור — גם במחיר הרס.
"More than living I've been passing my time / hiding in a trail of memories"
כבר מהשורות הראשונות מבינים שהדובר אינו חי – אלא שורד. "Passing my time" מרמז על קיום חסר תכלית, ריקני. החיים שלו תקועים בתוך זיכרונות שהוא לא מצליח להשתחרר מהם. הוא נמצא במקום סטטי, לא באמת נוכח בהווה.
"When you're locked in a prison too long / freedom's found in walls and gravity"
כאן יש פרדוקס עוצמתי: כששוהים בכלא זמן רב מדי, הקירות עצמם הופכים למקור של ביטחון — המוכר נעשה למעין חופש. כלומר, הדובר נמצא במצב של ניכור קיומי: גם מה שחונק אותו הפך לחלק ממנו. זו תובנה עמוקה על טראומה, התמכרות או דיכאון.
"Count my days / plan my getaway / get my gun / kill the messenger"
הוא מתאר תוכנית מילוט שיש בה אלימות סמלית או ממשית. הרצון "לירות בשליח הרע" הוא מטפורה המתרגמת קול פנימי השלילי, הזיכרון, הדיכוי — אך גם עשויה להתפרש כהתפרצות הרסנית החוצה, כפעולה נואשת ע"י חיסול כל מה שכובל אותך.
"Only when you're blind you are / connecting the dots"
שורה פילוסופית: רק כשאינך רואה, אתה מחבר בין הדברים. אולי כשמפסיקים להבין את העולם באופן רציונלי — אפשר למצוא בו אמת רגשית. זה רגע של חיפוש משמעות בעיוורון. הסיום חוזר לפתיחה — "More than living…" – מה שמייצר תחושת מעגליות, כאילו אף פעם לא מצליח להשתחרר. הנפש כלואה.
השיר הוא מסע נפשי של אדם שחי "מעבר לחיים". , במציאות רגשית קיצונית – של כאב, אובדן, בדידות ותחושת כישלון. הוא מנסה לפענח את מקומו, להבין איך הגיע לאן שהגיע, ולחלום על בריחה, אך אולי רק בכאוס הוא מרגיש חופשי.
Kill The Messenger הוא שיר מהדהד ומטלטל. הוא עוסק בשאלות של זהות, ניכור, שחרור והכאב שבחיים. זהו טקסט שעשוי לדבר אל כל מי שחווה תקופה של התמודדות עם שדים פנימיים – מתוך תקווה קלושה, אך מורגשת, לעבור דרך החושך אל האור.
מתן וקסלר מוציא את הסיפור שלו לנתיב מרכזי במנגינה וקצב המשדרים תחושה של מסע קשה. קולו האפל מבטא את עומק התחושה כולל הזעקה המתווספת לקראת סיום.
אחד השירים היותר מיוחדים שנוצרו כאן באנגלית על ידי יוצר ישראלי
.תמונות יח"צ: אדוה דרור
מתן וקסלר Kill The Messenger
More than living I’ve been
passing my time
hiding in a trail
of memories
when you’re locked in a prison
too long
freedom’s found in walls
and gravity
Count my days
plan my getaway
get my gun
kill the messenger
More than feeling I’ve been
burning my thoughts
A moth to a light
in the distance
only when you’re blind you are
connecting the dots
freedom’s found where
nothing else is
Count my days
plan my getaway
get my gun
kill the messenger
Until the lights go out
Until my burden dies
Until my body breaks
Until I save her eyes
I should have saved your eyes
More than living I’ve been
passing my time
hiding in a trail
of memories
