נועם קלינשטיין שרה שיר פרידה אינטימי שמשרטט מערכת יחסים שהתפרקה – לא ברגע אחד, אלא דרך שבר רגשי מתמשך, עיוורון הדדי, והכרה מאוחרת. למעשה – ביטוי למורכבות הרגשית, הדינמיקה הפסיכולוגית, וההתבגרות שבסיום.
כל בית פותח באותו משפט: "אתה שוב מתקשר, אני שוב סוגרת / מנתקת" החזרתיות הזו יוצרת תחושת מעגליות – ניסיון חוזר להידבר, להיאחז, אל מול סירוב שהולך ומתבשל. המעבר מ־"סגרתי" ל־"סוגרת" ו־"מנתקת" מצביע על התפתחות רגשית: מ־תגובה אימפולסיבית, לאקט מודע, ואז – להתנתקות רגשית ברורה.
"אם הייתי מזהה בתוך כל הסערה / את מי שאז הכרתי – אתה כבר לא אתה". זה רגע השיא הטראגי – ההכרה שלא מדובר רק בפרידה, אלא גם בשינוי של האדם עצמו: הוא השתנה או נחשף באופן אחר. מה שהוחזק פעם כאהבה – כבר לא קיים.
"אני עם חברים / אני משקרת" – יש כאן מימד של בדידות גם בתוך החוץ. היא מוקפת אנשים, אבל בפנים שבר. משקרת לעצמה ולאחרים – על המקום הרגשי האמיתי שלה.
"ועכשיו זה הסוף של הסיפור" – הכרה שלמה בכך שהפרק הזה נגמר. אין עוד געגוע שמנסה לתקן. סיום מפוכח ולא דרמטי – דווקא בזה עוצמתו.
סביר להניח ששיר כזה דורש לחן תואם את האווירה המלנכולית והאינטימית – קצב איטי, הרמוניה במינור, עם פסנתר, גיטרה אקוסטית או לולאות ביט -פופ רגוע. נועם קלינשטיין העדיפה לעלות אותו על על נתיב מרכזי קצבי, מוסיקה של תנועה והתקדמות שמייצרת סערה. הלחן מלודי להפליא תואם את מבנה השיר (בית → פזמון → וריאציה חוזרת) משרת את הדרמה הפנימית ואת התחושה של סיבוב רגשי עד ההשלמה. שירה עוצמתית שמעידה על התפתחות קולית ואומנותית. יש לנועם להיט מסעיר.
נועם קלינשטיין עיוור במאי – אלון שפרנסקי מפיק – טוני ברמן צלם – שי פלג
אתה שוב מתקשר אני שוב סגרתי
ואז התחלתי לבכות
את מה שלא אמרתי
סיטואציה מפחידה לעבור פרידה
אני לא חשבתי שזה יהיה ממך
מי שכל-כך אהבתי
אתה שוב מתקשר אני שוב סוגרת
אני עם חברים אני משקרת
סיטואציה מוזרה להסתיר ממך
אני לא חשבתי שזה יהיה איתך
אני כל-כך אהבתי
וכל הזמן מה שלא עשית
לא הסתכלתי איפה שטעית
וזה אחרת
עכשיו אפשר לראות שהייתי עיוורת
וכל הזמן מה שלא עשיתי
בחרת לראות רק איפה שטעיתי
וזה עובר
עכשיו אפשר לראות שהיית עיוור
אתה שוב מתקשר אני מנתקת
יש יותר מידי לומר אז אני שותקת
אם הייתי מזהה בתוך כל הסערה
את מי שאז הכרתי אתה כבר לא אתה
מי שכל-כך אהבתי
וכל הזמן מה שלא עשית
לא הסתכלתי איפה שטעית
וזה אחרת
עכשיו אפשר לראות שהייתי עיוורת
וכל הזמן מה שלא עשיתי
בחרת לראות רק איפה שטעיתי
וזה עובר
עכשיו אפשר לראות שהיית עיוור
איך שעזבנו את כל מה שאהבנו
התחלתי לראות הכל ברור
כל-כך אהבנו את מה שעזבנו
ועכשיו זה הסוף של הסיפור
