אמרו על על סרג'יו מנדז, שהלך לעולמו בגיל 83 כתוצאה מסיבוכי קורונה, שהוא היה יכול להיות פסנתרן ג'אז גדול, אלמלא הקים בזמנו את להקת "ברזיל 65", אבל מנדז בחר בקריירה המתבססת על הפטנט שהמציא – חיבור בין בוסה נובה, ג'אז לטיני ופופ אמריקני בדגש על המלודיה ופחות על האילתור.
מסחרית – הוא צדק. הנוסחה המיינסטרימית שלו ניצחה. היא החזיקה מעמד עד היום, כולל הריענון ל – Mas Que Nada של ג'ורג בן, הלהיט הגדול ביותר בשפה הפורטוגזית בארה"ב, שבהופעה בישראל ב-2016 קיבל תוספת של ראפ.
סרג'יו מנדז, המלחין, המנצח והמעבד הברזילאי הותיק רצה להגיד לנו: אל דאגה – אני מעודכן. אני לא רק מוסיקאי של קצב בוסה והרמוניות מתקתקות. אני לוקח בחשבון את הרוחות החדשות המנשבות במוסיקה.
. מי שמכונה "מלך האיזי ליסנינג" ניסה תמיד  להישאר רלוונטי, פרויקט-מפעל חייו  "סרג'יו מנדז וברזיל" היה הרפתקה שמיזגה ג'אז לטיני, בוסה נובה וסמבה עם אלמנטים של פופ אמריקני, בשיתוף זמרות ששרות באנגלית ובפורטוגזית. הנוסחה הזו עומדת גם במרכז ההופעה שהוא רץ איתה עד השנה. זו היתה פורמולה ברזילאית שאין בה סיכונים. נשבה בה רוח מוסיקלית קלה breezy easy listening.
מנדז החל את דרכו בלימודי מוזיקה קלאסית,  אך נמשך לעולמות הג'אז והבוסה נובה. הוא הופיע עם אנטוניו קרלוס ז'ובים ועם ענקי ג'אז כקנונבול אדרלי והרבי מאן.
מנדז  עבר לארה"ב שם הוציא עם להקתו ברזיל 65' שני אלבומים בחברת  Atlantic. לאחר שאלה לא ענו על ציפיות המכירות, החליט למזג  אנגלית ופורטוגזית, והוציא את אלבום המופת Brasil 66 שהגיע למעמד של פלטינה והפך אותו לכוכב בינלאומי. יחד עם ההרכב של ברזיל 66' הוציא מנדז שלושה אלבומים בין השנים 1966 ל 1968. בהרכב שבא אחריו אימץ צליל חדש ועשיר יותר. שיתופי הפעולה המגוונים שלו כוללים חיבור לבלאק אייד פיז עמם הוציא גירסה מחודשת כוללת ראפ  ל Mas Que Nada ב 2006 שהיתה להיט בינלאומי ענק.
האלבום Sergio Mendes Timeless היה הוא ניסיון מופגן לשיקום-עידכון  הקריירה שלו, לא עוד הסמבה-בוסה הנעימות-פריכות אלא סופט סמבה עם ראפ, סול, לטיני, קאריבי ופופ.  מנדז הציג חידושים, עדכונים, הפתעות וטונה אורחים, ביניהם  אריקה באדו ו- Will.I.Am מבלאק אייד פיז , סטיווי וונדר,  ג'ון לגנד, אינדיה ארי, ג'אסטין טימברלייק.  ב-Loose,  בTimeless הוא לא בדיוק היה סרג'יו מנדז שפונה לדור השישים והשבעים, שאהב את המוסיקה הכמעט קיטשית של Sergio Mendes & Brasil ’66 החבורה של מנדז מעולם לא נשמעה כל-כך רלוונטית כמו באלבום הזה. מנדז  לא היה איש סמבה, אלא פסנתרן (קלאסי), מלחין ומתזמר שנישא על  רוח הבוסה נובה הנוגעת בג'אז. פופ, בוסה, סמבה והפופ. , בזכות המיומנות והרעננות שלו,  הוא היה ונשאר אחד ממוכרי התקליטים הגדולים של ברזיל.

צילום: מרגלית חרסונסקי

 סרג'יו מנדז בהופעה בישראל ב-2016

סרג'יו מנדז פייסבוק