המורשת של אריק איינשטיין ממשיכה להדהד גם שנים רבות לאחר פטירתו. שיריו מושמעים ברדיו ומהווים חלק בלתי נפרד מהקלאסיקות של המוזיקה הישראלית. איינשטיין מהווה מודל לחיקוי עבור אמנים צעירים. איינשטיין היה בעל קול עמוק, נוגע ללב ואותנטי, אחד הקולות המובהקים ביותר במוזיקה הישראלית אם לא המובהק שבהם. הוא הצליח להעביר רגשות באופן פשוט, ישיר ומלא כנות, מה שהפך אותו אמן נגיש ואהוב בקרב קהלים מגוונים.

איינשטיין גיוון את שיתופי הפעולה שלו עם יוצרים רבים מן השורה הראשונה כמו שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, יוני רכטר, שם טוב לוי, יצחק קלפטר ואחרים, הוא שילב סגנונות שונים במוזיקה שלו, מפופ, רוק ועד מוזיקה מזרחית, ויצר סאונד חדשני  במוסיקה הישראלית. אלבומים כמו “שבלול” ו”פלסטלינה” נחשבים לציוני דרך , ולא בכדי הם משויכים לתקופת הפריחה של הרוק הישראלי בשנות ה-60 וה-70.

איינשטיין היה מחובר מאוד לשורשיו ולתרבות הישראלית. הוא בחר לשיר רק בעברית, ושמר על אופי ישראלי מובהק בשיריו, תוך דגש על מילים בעלות משמעות ועומק. שיריו כוללים התייחסויות רבות לנוף הישראלי, לדמויות ולסיפורים מקומיים, מה שהפך אותם לפסקול חייהם של דורות שלמים.

למרות הצלחתו , איינשטיין שמר על פרטיותו, התרחק מהתקשורת ומהמולת החיים הציבוריים. הוא בחר לא להשתתף באירועים ציבוריים רבים והתרכז במוזיקה שלו. עמדתו זו, שהייתה יוצאת דופן בעולם שבו הצלחה מדודה לעיתים קרובות על פי נראות וחשיפה תקשורתית, הוסיפה למסתורין ולכבוד שרכשו לו.
אריק איינשטיין היה דמות ייחודית בנוף התרבותי של ישראל, בזכות שילוב של כישרון טבעי, נאמנות לערכים, ויכולת נדירה לחדש ולהשפיע על דורות שלמים.

1. עטור מצחך: השיר נכתב על ידי המשורר אברהם חלפי והולחן על ידי יוני רכטר. איינשטיין, ששר אותו לראשונה באלבומו “ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג’” בשנת 1977, והפך את השיר לאחת מיצירות המופת של המוזיקה הישראלית. המילים משדרות רומנטיקה מעודנת ומלאת רגש, עם תיאורים פיוטיים ורומנטיים שמחברים בין אהבה לאסתטיקה. הלחן של יוני רכטר מדגיש את הפן הלירי של השיר, עם מלודיה עשירה ומתפתלת שמהווה בסיס מושלם לשירתו הנוגעת של איינשטיין. הלחן משלב אלמנטים של מוזיקה קלאסית עם סגנון פופ רך. הביצוע של איינשטיין לשיר הוא אחד הרגעים הגדולים בקריירה שלו. הוא מצליח להעביר בקולו את העומק הרגשי שבמילים ואת העדינות של הלחן, תוך שהוא נשאר נאמן לאופיו הפשוט והכנה. השיר הזה מדגים היטב את יכולתו הייחודית לשלב בין תוכן גבוה לבין נגישות רגשית.
השיר משדר תחושה של יופי נצחי ואהבה בלתי מתכלה, והוא ממשיך להיות מבוצע ומושמע גם עשרות שנים לאחר שיצא לאור. עבור רבים, השיר מסמל את התקופה היפה של המוזיקה הישראלית ואת יכולתו של איינשטיין להביא את המוזיקה העברית לגבהים חדשים.
2. סע לאט: השיר נכלל באלבום הנושא את אותו שם שיצא בשנת 1974. המילים  נכתבו על ידי אריק איינשטיין, והלחן הוא של מיקי גבריאלוב. השיר מתאר נסיעה ברחובות תל אביב בשעת לילה מאוחרת, ומביע געגועים לתקופה אחרת, לשקט ולפשטות שהיו בעבר. המילים “סע לאט” הפכו סמל של קריאה להאט את הקצב, להתבונן על הדברים החשובים בחיים ולא להיסחף אחרי העומס והלחץ של היום-יום. האלבום כולו, שבו נכלל השיר, מייצג את ההרמוניה והכימיה המוזיקלית שהייתה בין איינשטיין לגבריאלוב, והוא אחד מהאלבומים המשפיעים והאהובים ביותר במוזיקה הישראלית.
3. אני ואתה: השיר יצא לאור בשנת 1971 ונכלל באלבום “בדשא אצל אביגדור”. המילים הן של אריק איינשטיין והלחן הוא של מיקי גבריאלוב, שותפו המוזיקלי. השיר  מבטא רוח אופטימית של שינוי חברתי, ומזמין אנשים להאמין בכוחם לשנות את העולם לטובה. במילים “אני ואתה נשנה את העולם” יש מסר של תקווה ואמונה בכך שאפילו מעשים קטנים של כל אחד מאיתנו יכולים להוביל לשינוי משמעותי. השיר מתאפיין בפשטות ובישירות, והוא נחשב לאחד מהסמלים של התרבות הישראלית, המבטא את הרוח של התקופה בה נכתב. השיר ממשיך להיות פופולרי ומשמש כהשראה להרבה אנשים ומאבקים חברתיים שמבקשים להוביל שינוי.
4. עוף גוזל: השיר נחשב סמל של פרידה וגעגוע. הוא  נכלל באלבום “על גבול האור”, שיצא בשנת 1987. איינשטיין כתב מילים. הלחן הוא של מיקי גבריאלוב. השיר מתאר את הרגע הכואב של פרידה מהילדים, כשהם גדלים ועוזבים את הקן המשפחתי. אלה התחושות המעורבות של הורים – הגאווה על הדרך שהילד עובר לצד החשש והגעגוע שמגיעים עם הריחוק. הפזמון, בו נאמר “עוף גוזל, חתוך את השמיים, טוס לאן שבא לך, רק אל תשכח – יש נשר בשמיים”, מבטא את הרצון שהילד ימצא את דרכו בעולם, אך גם את התקווה שיזכור את ביתו ואת הוריו. “עוף גוזל” הפך מעין המנון לאומי של פרידה, במיוחד בטקסים שונים כמו סיום לימודים, גיוס לצבא או כל אירוע שמשמעותו היא יציאה לדרך חדשה. השיר ממשיך לרגש דורות של ישראלים וללוות רגעים משמעותיים בחייהם.

אריק איינשטיין – עוף גוזל

5. שיר אחרי המלחמה: השיר נכתב בעקבות מלחמת ההתשה. המילים לשיר נכתבו על ידי איינשטיין, הלחן – שם טוב לוי.  והשיר נכלל באלבום “יסמין”. השיר מבטא את התחושות הקשות והכואבות שלאחר המלחמה, הכוללות גם תסכול ואכזבה לצד רצון לשוב לשגרה. המילים מתארות את השקט של אחרי הקרבות, אבל גם את ההדים שהמלחמה משאירה בנפש. בין השורות אפשר לחוש את הכאב על האבדות ואת התקווה שהמלחמה הזו תהיה האחרונה.
השיר מבטא התעוזה, הכאב והאובדן בצורה גלויה וכנה. הוא נחשב לאחד מהשירים המזוהים ביותר עם התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ומהווה תזכורת לאירועים הכואבים של אותה תקופה ולתקווה לשלום.
6. מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר: השיר נכלל באלבום “שבלול” שיצא בשנת 1970, ונחשב לאחד מאלבומי המופת של המוזיקה הישראלית. האלבום נוצר בשיתוף פעולה בין אריק איינשטיין לשלום חנוך, שכתב והלחין את השיר.  זהו שיר קליל וכיפי, המילים מבטאות את הפשטות  שבחיים היומיומיים.ומתמקדות בשגרת הבוקר השקטה והפשוטה, עם דגש על הפעולות הקטנות והיומיומיות כמו שתיית קפה, שיחה עם השכנים והתחלת היום בצורה נינוחה. השיר, כמו האלבום כולו, משקף את הרוח החדשה והצעירה של התקופה ההיא, ומביא לידי ביטוי את החיבור בין רוק לפופ ישראלי. “מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר” הפך ללהיט ולחלק בלתי נפרד מפסהקול הישראלי.
7. קח לך אישה: נכלל באלבום “שבלול” שיצא בשנת 1970. את השיר כתב והלחין שלום חנוך.  השיר עוסק בעצה שניתנת לגבר צעיר, לקחת אישה ולהקים משפחה. המילים משדרות את החשיבות של יציבות ובניית בית, כמו גם את השמחה והמשמעות שבקשר זוגי ובחיים משפחתיים. השיר משקף את התקופה שבה נכתב, כשהחיים בישראל עברו שינויים רבים, אך יחד עם זאת נשמרו ערכים מסורתיים של משפחתיות ואהבה. השיר השיר המתאפיין בפשטות מילולית ולחן נעים, ממשיך להיות פופולרי ושיר חתונות מבוקש, והוא חלק בלתי נפרד מהקלאסיקה הישראלית.
8. אמא אדמה: השיר נכתב על ידי יענקל'ה רוטבליט  והולחן על ידי מיקי גבריאלוב בשנת 1972 ונכלל באלבום “יסמין”. השיר מתאר את הקשר עם האדמה ולנופי הארץ ולכוחות הטבע. הוא מבטא אהבה עמוקה לארץ ישראל וליופי שבטבע שלה, ומשדר תחושת שייכות ושורשיות. המילים “אמא אדמה” מתייחסות לתחושת הקשר והחיבור בין האדם לבין האדמה, כשהשיר מציין את האדמה כמקור חיים וכהורה המעניק כל מה שצריך לצמיחה ולשגשוג.
השיר נחשב לאחד השירים האיקוניים של איינשטיין, והוא מדגיש את הערכים של טבע ושורשיות שכה חשובים לו.
9. עוד ניפגש: את מילותיו של אריק איינשטיין הלחין שם טוב. השיר שנכלל באלבום "ארץישראל הישנה והטובה חלק ה' – נוסטלגיה"  מדבר על סיום על פרידה ממישהו אהוב, אך עם תקווה לעתיד ולפגישה מחדש.
זהו קונפליקט בין העצב שבפרידה לבין האמונה שהעתיד יביא איתו מפגש מחודש. השיר משדר תחושת חום, תקווה ונחמה, גם כשמדובר בעזיבה או באובדן. המילים משקפות את הדרך שבה איינשטיין ראה את החיים – מלאים בגעגועים, אך גם בתקווה לאור, שבסוף הדרך- הסוף אינו סוף מוחלט, ושהחיים תמיד יכולים להפתיע אותנו עם הזדמנויות חדשות ומפגשים מחודשים.
10. הבלדה על יואל משה סלומון: השיר שנכתב ע"י יורם טהרלב והולחן ע"י שלום חנוך   נוגע לדמותו של יואל משה סלומון, אחד ממייסדי פתח תקווה  ופעיל ציוני חשוב. הוא מצייר את סיפור חייו ואת תרומתו להקמת היישוב היהודי בארץ ישראל. במילות השיר, ההתייחסות לדמות ההיסטורית, מעניקה  תחושה של כבוד והערכה למורשת ולמאבקים של הדור הקודם. השיר מציע שילוב של מחווה אישית עם התייחסות לתקופה היסטורית חשובה, ומשלב בין פרספקטיבה אישית לבין הקשר ההיסטורי והחברתי של הדמות. השיר בנוי כבלדה, מה שמעניק לו אופי דרמטי ואינטימי. הוא שואב השראה מהמסורת של בלדות שמספרות סיפור עם התחלה, אמצע וסיום. זה מאפשר  להעביר את המסר ההיסטורי בצורה סיפורית מעוררת עניין. הלחן מוזיקלית יש כאן שילוב של פשטות ומורכבות. השיר נע בין אקורדים פשוטים שמשרים תחושת יציבות לבין אקורדים מעושרים שמוסיפים ממד של דרמה ועומק. הרמוניה זו מדגישה את המסר של השיר ומוסיפה לו את התעוזה הדרושה להעברת הסיפור בצורה אפקטיבית.  הקצב מאפשר למילים לבלוט  ומעניק תחושת רצינות וחשיבות למסופר. ביצועו של איינשטיין שופע רגש ותשוקה. הוא מצליח להעביר את הדמות ההיסטורית ואת האווירה הנדרשת דרך ההגשה האישית שלו.

השירים היפים של אריק איינשטיין

אריק איינשטיין פייסבוק