פינקס כמו ממשיך קו מחשבה, כשהוא פותח בטון מלוחש  ב"והאמת". ה"ו" המחברת הזו תחזור בהמשך, תתחלף ב"ש"  – מקשרת. התחביר מעיד על הבזק מחשבה רציפה שמעצימה את התחושה והאמירה.
הרעיון פשוט: האהבה כחבל הצלה בעולם אפל, אכזר ומתסכל היא מקור של אור, חום וביטחון.  בעולם שבו לעיתים שולטת אכזריות, בדידות או כאוס, האהבה יכולה לשמש קרש הצלה המונע מאיתנו לשקוע בייאוש,  כשכל מה שסובב אותך עשוי להרגיש קר ומאיים.
בטון מחוספס אפרורי מבקש פנקס לצאת מעולם כאוטי אפל לאהבה שתאיר את החושך. מוזיקלית, השיר מתחלק לשני מצבים המעידים על שיוני מצב הרוח – מייאוש לתקווה, הקודר והאיטי, הקצבי ש"מוכן לנגן עד שהרגע יבוא ויקרה". המבנה הזה אפקטיבי להארת הנרטיב.
את בלדת הרוק הזו אפשר היה לטעון בגוון של רוק מטאל עוצמתי, אבל פנקס בחר קווים עדינים מסוגננים יותר בעיבוד פופ מקושט בצבעים אתניים ובקולות המוסיפים הרמוניה יפה כדי לגעת בעולם הנחשק שלו.

צילום: חיים קמחי

פינקס יש בך עולם

והאמת, שנעלמתי לי בין כל האנשים, לא הרגשתי שייך
כולם רקדו ורק אני טרוד בפנים, רדפתי רגע ומבט
ויש בי קול, שנשאר ולא ירפה
לא מוכן לחיות, בתחושה של החמצה
ולא מבין, מתי קפאו החיוכים
אולי נגמר בי המקום, ואולי… הכל רק אשליה

ויש בך עולם, שיכול להאיר את הכל החושך הזה
יש בי אדם, שמוכן לנגן עד שהרגע יבוא ויקרה
והאמת, שכבר היינו פה בדיוק אותו ריקוד, התפאורה מעט שונה
והדמויות שיחקו אותו סיפור, וגם הלב סער לו ונשבר
והמרדף, בעצם לא כואב
רק מסוכן להיבלע במחשבה
כי כשרוצים להתקרב בוערת אש
ואסור שתאבד האמונה
שיש בך עולם, שיכול להאיר את כל החושך הזה
יש בי אדם, שמוכן לנגן עד שהרגע יבוא ויקרה
שיש בי עולם, שיכול להאיר את כל החושך הזה
יש בי אדם, שמוכן לנגן עד שהרגע יבוא ויקרה