פעם  קראו לו נצ'י נצ'. באלבום החדש הוא רביד פלוטניק. אין זכר לשם הבמה ההוא. אולי יש רמז מסוים בפתיח "גולם". נגמרה תקופת הביניים בהתפתחות.  הזחל הפך שרץ מתבגר.
פלוטניק מתבגר יפה ומרוויח ביושר את תעודת הזהות האומנותית המעודכנת – תוך כדי תנועה.  זרע מילים באדמה. עכשיו הזמן לקצור את התבואה. המוסיקה היא היפ הופ ספוג סול. זה פלוטניק הכל כלול. פנימי מאוד, מלודי, אותנטי.
אנחנו כבר לא בעניין הז'אנר, אלא הדבר עצמו, היחיד, הייחודי. ותודה ל – ישי סוויסה שעל ההפקה המוזיקלית. טען את השירים באווירה, מתח קווי מתח בונים. יצא אלבום שחלקו ל – Repeat מיידי.
.  פלוטניק יצר אלבום קשור בקשר עמוק עם עצמו-תודעתו. גם כשהא שר שיר הלל לקנדריק לאמאר ("קנדריק") – זה חלק מהדי.אנ. איי שלו. "קורבן" שנפתח בקישוט של מוסיקה הודית הוא רשימה התנערות מסחררת מאשמה של כל מה שמבאס – "אין לי שום סיבה לבדוק את עצמי ה אלוהים, זה העולם, זה הכל – הכל מלבדי". פלוטניק משחרר תסכול בעצבים, בהיפ הופ המתקשט נפלא עם הפראזה המלודית האירונית ששרה סימה בן נון: "והלילות הלילות ארוכים/ ניסיתי כמיטב יכולתי/ רק לחפש לחפש אשמים/ זה לא אשמתי, זה לא אשמתי"?
הוירטואוז פותח מבערים. ה"פתמטר" המטורלל לקח את פלוטניק למחוז אקסטרימי, שדורש אבחנה קלינית. המלל נורה ממכונת מילים היושבת על זרם תודעה הכי מופרע. לא הצלחתי לרדוף אחריו. יורה חיצים ביומרת הראפרים ה"טרוריסטים" ("ערב טוב טרוריסטים") ה"מגה סופר פאקין ראפר חמוש בסאונד מן זן מאסטר/ אין הד סטארט יש בייס דראם/ יעני בום טראח על הראס". פלוטניק מכיר את השטח.  מה זה ראפ ומה זה טרוריזם.
נרגיע עם "בלדה לביישן" (עם סולג’יי) תוספות למילים במקור של עמיר בניון ואסף אטדגי. יש מקום לעצבות בהיפ הופ? אז כן, תוגת השיר הזה. לוקחת בשבי הרגשי. שיר תמיכה נפשי. תובנות להשמדת הביישנות שהמוטו השלו אומר: "אם הייתי יודע/ אם הייתי יודע לנשום לרווחה/ לא הייתי בורח/ לא הייתי שותק, מחבק ת'מבוכה". אפשר להישאר על תדר דומה ב"גברת טיקטוק", סלואו טמפו של מתוסכל מהיחסים העקרים עם נערת פלטפורמת הסרטונים המטורללים הקצרים, שמסובבת אותו על האצבע ואינה סופרת אותו.
ואז דרמת החלום של הבנאדם להיות גיבור, המבוסס על לחן של פוליקר. לפלוטניק יש רשימת מאוויים. בראפ אתה יורה/שופך כל מה שרץ לך בראש המשרבט. השיר "גיבור"  מתפתח באיפוק, בקצב איטי,  מתח דרמטי דק, הרמוניה קולית משדרגת, עיבוד יפה. לעכל יותר לאט.
הסיום בסימפול  "דבר אליי בפרחים" הנושן של גאולה גיל (לחן: דובי זלצר). תוך כדי תנועה מגיע פלוטניק גם לתפילה לטוב – "ויתגשמו חלומותייך/ ותגדלי את ילדייך/ וכל הטוב עוד לפנייך/ כן כל הטוב עוד לפנייך". סיום שעוטף ולוטף.
 מה רוצה פלוטניק בסופו של דבר?  להיות בקשר עמוק עם עצמו-תודעתו. לא כל השירים נכנסים לשעת הקפה שלי, אבל הסך הכל אומר: תוך כדי תנועה נחשף ראפר אותנטי, רב מחשבות ושכבות, שידע להרים פרויקט, ברישומים של גוונים מלודיים שונים, בהרמונויות מענגות. ראפר שמפאר את ההיפ הופ המקומי. 

רביד פלוטניק פייסבוק

רביד פלוטניק (נצ'י נצ') כל הזמן הזה