רן דנקר עם אלי דנקר מה שלא הספקתי לומר לייב בקיסריה

רן דנקר עם אלי דנקר – מה שלא הספקתי לומר לייב בקיסריה

הזמר, האב והאקורדיון והרוח שנושבת ביניהם

מילים: עילי בוטנר ואלי מורנו לחן: עילי בוטנר נגן אקורדיון : אלי דנקר הפקה מוזיקלית : ערן גולדברג מיקס לייב – עידו אוחיון מאסטרינג גרסת לייב : אסף שי
4/5

הזמר, האב והאקורדיון והרוח שנושבת ביניהם. אנחנו בהופעה של רן דנקר בקיסריה לפני ראש השנה. אורח: אבא אלי דנקר. השירה והנגינה – יותר מאשר הכל נשאר במשפחה. השיר המקורי יצא לפני 17 שנה באלבום – ‘שווים’ של עילי בוטנר ורן דנקר. שיר מרגש שמתמקד בתחושות של חרטה, זיכרון והחמצה. על דברים שלא נאמרו או נעשו בזמן, והתחושה שנותרת כאשר כבר מאוחר מדי לתקן או להשלים אותם.
הטקסט מבטא געגוע ואובדן, ומתאר את הרצון להחזיר את הזמן לאחור כדי לומר את הדברים החשובים לאנשים שאינם עוד, או כדי לסגור מעגלים שנשארו פתוחים. המילים והלחן יוצרים אווירה נוגה שמזמינה את המאזין להתחבר לחוויות דומות של חרטה וגעגוע אישיים.
השיר בנוי בצורה קלאסית של בית-פזמון שחוזר מספר פעמים. המבנה הזה תורם להדגשת המסר של השיר, כאשר כל חזרה על הפזמון מעמיקה את תחושת ההחמצה והגעגוע. הפזמון מודגש במיוחד בלחן, ומעביר את תחושת ההתרוממות והעוצמה הרגשית. המלודיה של השיר היא לירית ונוגה, ומצליחה לשלב בין רכות ועצב. . ההרמוניה של השיר מבוססת על אקורדים פשוטים, אך האופן שבו הם מוצגים מוסיף עושר ורגש.  השינויים הדינמיים האלה מסייעים להמחיש את המעבר מרגעי השקט של התבוננות עצמית לתחושת הכאב שבאה לידי ביטוי בפזמון.

הביצוע של דנקר מוסיף לשיר נופך אישי ורגשי, עם קולו הרך והמלטף שמצליח להעביר את תחושת הגעגוע וההחמצה. דנקר מביא לביצוע שלו עומק אישי, ובכך מעצים את התחושות שמובעות מהטקסט,  מצליח לשלב בין רגישות לבין עוצמה רגשית, ומשתמש בגווני הקול שלו כדי ליצור חיבור עמוק עם המאזין.
השיר הפך לפופולרי בזכות העומק הרגשי בביצוע של רן דנקר , והוא ממשיך לרגש במיוחד בביצוע המשפחתי הזה שמעניק לו עוצמה נוספת, ומבחינתם של רן ואלי – רלבנטיות שיש בה כאב, אהבה וריגושים חדשים.

רן דנקר עם אלי דנקר מה שלא הספקתי לומר לייב בקיסריה

כל מה שלא הספקתי לומר/ עובר מול העיניים ונשבר
אם יש איזושהי מחילה/ אז קח אותה ממני בשבילך
קר חורף מזכיר לי אותך (חורף מזכיר לי אותך)
רוצה מסתור מגשם מסופה
קח כל מה שאתן לך/ זו אני ואין בי מבוכה

עד שבוקר יבוא/ לא אשן את כל הלילה לקראתו
עד הבוקר שבו
לא אתן לך ללכת מתוכו/ לא אתן לך ללכת מתוכו

לך קח את הדרך איתך/ וצידה שהכנתי לכבודך
זה כח השביל שלך/ אז קח אותי אל המקום שלך

עד שבוקר יבוא/ לא אשן את כל הלילה לקראתו
עד הבוקר שבו
לא אתן לך ללכת מתוכו/ לא אתן לך ללכת מתוכו

עד שבוקר יבוא/ לא אשן את כל הלילה לקראתו
עד הבוקר שבו
לא אתן לך ללכת מתוכו/ לא אתן לך ללכת מתוכו

 

רן דנקר פייסבוק

share

3 אהבו את זה

share

3 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן