עוזי חיטמן ז"ל כתב שיר ילדים יפהפה (לפסטיבל הילדים 1977) . , בו פונה ילד לאלוהים במילים – "אלוהים שלי רציתי שתדע". הילד הדובר בשיר מספר לאלוהיו על שני חלומות שחלם, באחד מהם חל מפגש עם מלאך ובשני עם מלח שמספרים לו שהגיעו כדי לברך בשלום את ילדי העולם. בסיום השיר מתגלה לילד כי עדיין לא שורר שלום בעולם. מתוך התמימות של החלום הילד משתרבבת התפקחות: "אלוהים שלי, רציתי שתדע שהחלום הזה נשאר לי כחידה".
רוני דלומי העניקה לשיר הילדים משמעות מצמררת במסגרת "מיצב המיטות הריקות" (*), טענה אוותו במטען שכמו שיחרר אות מתמימותו ונתן לו מבט בוגר. קאבר מוצלח של שיר מוכר הוא כזה שמצליח להביא חידוש ורענון לשיר המקורי. בצורה ייחודית, דרך סגנון מוזיקלי, קול, או אינטרפרטציה רגשית אחרת. פרשנות שמביעה משהו חדש. בזה ייחודה של רוני דלומי בשיר הזה.היא לא רק התחברה לשיר רגשית,  אלא הצליחה להעמיק אותו כדי לחולל ריגושים הקשורים לסיטואציה הרלוונטית.

*** רוני דלומי ביצעה את השיר במסגרת מיצב "המיטות הריקות", שעת סיפור מול מיטות ריקות בזעקת החטופים ביום ראשון ה7.11 , ביום ה 30 לשבת השחורה ברחבת תיאטרון הבימה בתל אביב במיצב תיאטרלי נדיר בו השתתפו  100 שחקני התיאטרון הלאומי.

רוני דלומי רציתי שתדע

אלוהים שלי, רציתי שתדע
חלום שחלמתי בלילה במיטה
ובחלום ראיתי מלאך
משמיים בא אלי ואמר לי כך
באתי משמיים, עברתי נדודים
לשאת ברכת שלום לכל הילדים
לשאת ברכת שלום לכל הילדים

וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום
ויצאתי לחפש מעט שלום
ולא היה מלאך ולא היה שלום
הוא מזמן הלך ואני עם החלום

אלוהים שלי, רציתי שתדע
חלום שחלמתי בלילה במיטה
ובחלום ראיתי מלח
ממצולות הים עלה ואמר לי כך
באתי מן המים, ממצולות הים
לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם
לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם

וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום
ויצאתי לחפש מעט שלום
ולא היה מלאך ולא היה שלום
הוא את הבשורה לקח ואני עם החלום

אלוהים שלי, רציתי שתדע
שהחלום הזה נשאר לי כחידה
אלוהים שלי, רציתי שתדע
על החלום שלי רציתי שתדע
אלוהים שלי, רק רציתי שתדע