"ארבע בבוקר, סוף דצמבר, כותב אליך עכשיו, לראות אם אתה בסדר. ניו-יורק קרה, אבל אני אוהב את המקום בו אני גר/ שומעים מוסיקה ברחוב קלינטון כל הערב"… כך פותח לאונרד כהן בקולו הנמוך האפל שיר לחבר שקיים יחסים עם האישה שאיתו. השיר Famous Blue Coat מתוך האלבום  Songs Of Love And Hate (שנת 1971).
יש לי רתיעה מובנת מקאברים לשירי לאונרד כהן, וזה מסוג השירים שצריכים להישאר בחלקתו. כהן הוא אחד היוצרים היותר "מכוסים" במוסיקה. השירים שלו מושכים זמרים יוצרים רבים המתאתגרים להעניק אינטרפרטציות לשיריו. לא פשוט להאפיל על לאונרד כהן. שאלה של קוהרנטיות אולטימטיבית. אתה לא יכול להפריד את השירים ממנו. אלא מה: לעיתים נולדות גרסאות ייחודיות וחד פעמיות לשיריו. בין הבולטות – ג'ף באקלי ב"הללויה". תמיד – התרגשות מחודשת.
גרסתו של כהן מושרת מנקודת המבט של אדם שמשוחח עם גבר אחר על אישה, שלשניהם היתה עם מערכת יחסים איתה. בראיון לבי.בי.סי ב-1994, אמר לאונרד כהן: "שכחתי באיזה משולש מדובר. האם אני עצמי הייתי מעורב בו. לא זוכר אם מדובר במישהו מסוים, או שהכל פרי דמיוני. הייתה לי תמיד תחושה, שאדם בלתי נראה פיתה את האישה שאיתי. לא הייתי מרוצה מהשיר הזה. תמיד חשתי כי משהו בו אינו בהיר בו".
הגם שהשיר מושר מנקודת מבט של גבר – שפונה לגבר אחר, על רקע היחסים ביניהם – זמרות רבות בחרו לשיר אותו, ביניהן ג'ון באאז, טורי איימוס, ג'ניפר וורנס. וורנס, ששימשה זמרת ליווי שלו בתחילת השבעים, שילבה את השיר באלבום של שירי לאונרד כהן שנקרא Famous Blue Raincoat שיצא ב-1987.
לאונרד כהן בעברית? לא, תודה. ואז אני נתקל בקליפ הזה של איה כורם שרה "המעיל הכחול", גרסה ל – Famous Blue Coat, ואני מוצא עצמי מקשיב פעם שניה, ואומר – הצליחה להעביר את השיר למגרש שלה. כורם בעצמה ניסחה זאת כך: "בראש ובראשונה – האווירה, הכוונה והתחושה הכללית של השיר. אחריהן – המוזיקליות של התרגום, החריזה והמצלול. ולבסוף – האותנטיות הפנימית של הטקסט כשהוא מושר על ידי אישה, וישראלית".
הגרסה של כורם המושרת מאישה לאישה מצוינת בפני עצמה בלי קשר למשמעות האותנטית של המקור. היא הרי סינגר-סונגרייטרית מבטן. יודעת לספר את סיפוריה, גם כשמדובר בגרסאות לשירים שהיא לא כתבה, וכאן היא שרה את לאונרד כהן כאילו היא כתבה את  השיר.

איה כורם – המעיל הכחול

לאונרד כהן – Famous Blue Coat